הימן, דן

בן דורה ומאיר נפתלי (הרי), נולד ביום כ"ב בתשרי תש"ג (3.10.1942) בתל-אביב. דן למד בבית-הספר היסודי על-שם טשרניחובסקי בתל-אביב ובסיימו ח' כיתות עבר לבית-הספר העירוני א', שבו השלים את לימודיו התיכוניים. אחרי כן עבר לבית-הספר המקצועי "בסמת" בחיפה, ובמשך שנתיים למד הנדסת בניין. דן היה חובב ספורט מנעוריו. הוא השתתף בחוג קליעה בבית-הספר, היה אופנוען מצטיין והתאמן בדאיה. באוגוסט 1961 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-ההנדסה. אחרי שעבר אימוני טירונות השלים קורס מש"קים ובאוקטובר 1962 הועלה לדרגת רב"ט. בינואר 1964 סיים את שירות החובה, והמשיך למלא את תפקידו כמודד בחיל-ההנדסה בשירות המילואים. הוא לחם במלחמת ששת הימים, ואחרי המלחמה לקח חלק בהקמת קו הביצורים בסיני. דן המשיך את לימודיו באוניברסיטת תל-אביב והשלים תואר ראשון בכלכלה סטטיסטית. אחרי כן התחיל לעבוד ככלכלן בבנק. במקביל מילא את חובתו לצה"ל בשירות מילואים ולחם במלחמת יום-הכיפורים. אחרי המלחמה הועבר מחיל-ההנדסה לגדנ"ע-אוויר ושימש מדריך דאייה. באפריל 1977 הועלה לדרגת סמל, וכעבור שנתיים הועלה לדרגת סמ"ר. ביום כ"ז באדר תש"ם (13.2.1980) נפל בעת שירותו. בן 38 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, בן והורים. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "דני שירת ביחידה כחייל מילואים. היה אהוב על כולנו, מפקדיו וחבריו. הוא ביצע תפקידי מפתח במסגרת שירותו במילואים וכמדריך בגדנ"ע-אוויר".