היין, צבי

בן רות ומנשה, נולד ביום ה' בתמוז תרפ"ז (23.7.1927) בברלין, בירת גרמניה. ביום 9.7.1934 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בראשון לציון. אחרי סיימו את בית-הספר העממי החל לעבוד כמסגר בבית-החרושת "סדן" בתל-אביב. היה חבר ב"הפועל" ומגיל 15 החל את פעילותו ב"הגנה" במסגרת הגדנ"ע. בשנת 1945 התגייס לצבא הבריטי ושירת כשנתיים בחיל המהנדסים המלכותיים. גם שם הוסיף לפעול למען כוחות- הביטחון היישוביים ומדי שובו מחופשתו למחנה היה נושא עמו את כרוזי ההסברה של ה"הגנה". עם שחרורו מן הצבא הבריטי ושובו לעבודה, התייצב שוב לשירות. הוא נשלח לקורס מפקדי כיתות של החי"ש ועסק בהדרכת הנוער במושבתו ראשון לציון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נרתם בעול ההגנה על המושבה והיישובים הסמוכים ומדי פעם היה יוצא עם חבריו בחטיבת "גבעתי" גם לפעולות-גמול. בראשית ינואר 1948 הוצב עם מחלקתו בגן יבנה. ביום כ"ז בטבת תש"ח (9.1.1948) יצאו שתי כיתות מהמחלקה לסיור בגן יבנה באזור כשברשותן שני אקדחים ושני רימונים. ערבים חמושים מהכפר אבו-סווירה הבחינו בהם ופתחו באש לעברם. 11 מאנשי הסיור נהרגו וצבי ביניהם. גופתו הוחזרה למחרת על- ידי הצבא הבריטי. וב-11 בינואר 1948 הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון. ב-24 בינואר פשט כוח "גבעתי" על הכפר אבו-סווירה ופוצץ את בתיו