היימן, מיכה

בן נתן והלה, חברי משק חולדה. נולד ביום כ"ו בניסן תש"ג (1.5.1943) בקבוצה. למד בבית הספר היסודי והתיכון בחולדה. בהיותו מטובי התלמידים בשער נעוריו התבלטה משיכתו לספורט והוא הצטיין באתלטיקה קלה ובשחייה. אך את לימודיו לא הזניח למרות היותו עם בני כיתתו על מגרש הכדורסל. הצטיין במקצועות הריאליים וחלם על המשך לימודיו באוניברסיטה. גם בעיותיה של חברת הילדים העסיקו אותו; כי חבר מסור היה בה אשר תבע מעצמו ומאחרים במידה שווה. ידע לחייך חיוך של משובה. לב חם פעם בקרבו. אהוב היה על רעיו על לבביותו ומהירותו. חריף היה בדרך מחשבתו ובעל הגיון שקול. כן היה לו חוש צדק והוא ידע להוכיח זאת בכוח ההגיון. הוא לא היה איש דברים כי אם איש מעשים. אשר לעבודה – לא היה דבר קשה לגביו, כי כל עבודה היתה מבוצעת על ידיו במהירות וביעילות, בחריצות ובהתמדה. תאבונו לספרים היה גדול ותמיד היה בחדרו ספרים מספרים שונים. לפני גיוסו לצה"ל לא ידעו הסובבים אותו לאן יפנה לאחר שיתגייס אך דבר אח היה ברור להם והוא כי מיכה היה בז למשתמטים. באוגוסט 1961 גויס לצה"ל ורק במחנה הקליטה הביע את רצונו להתגייס לצנחנים. סיים קורס מ"כ וזכה לציון גבוה. לאחר שחרורו חזר למשק והתמסר לעבודה בכל לב ונפש. היה הרבה מטייל ברחבי הארץ בזמן שירותו הצבאי וגם במילואים שלאחר השירות ואהבה עזה קיננה בו לנופה של הארץ. לפני מלחמת ששת הימים נקרא שוב למילואים ובקרב שנערך בגבעת התחמושת בירושלים הבירה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. קבוצת "הפועל" לכדורסל אשר בחולדה נושאת את שמו. ב"שלושים" לנפלו הוציאה קבוצתו עלון לזכרו. שמו הוזכר בשבועון של איחוד הקבוצות. במלאת שנה לנפלו הוציאה קבוצתו חוברת לזכרו הנושאת את שמו. בספר "בדרכם", שבהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הוקדשו כמה עמודים לתולדותיו, לדמותו ולעזבונו. עמוד מיוחד הוקדש לביוגרפיה שלו ולתיאור הקרב האחרון בספר "מאריות גברו" שהוציאה מפקדת הצנחנים. בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל – "גוילי אש", כרך ד' – הובא מעזבונו.