היימן יוסף (“יוסי”)

בן אריה וניצה. נולד ביום כ"ו בטבת תש"ח 8.1.1947)) בשער הגולן. כאשר הגיע לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי בשער הגולן ואחרי שסיים את לימודיו בו למד במוסד "כנרות" אשר בבית זרע. בגיל צעיר התמסר לספורט. השתייך לתנועת "השומר הצעיר" ומגיל ט"ז ועד גיוסו לצה"ל היה מדריך ב"קן" "השומר הצעיר" בטבריה וברמתיים. בצאתו לטבריה מצא שבילים ללב הנוער, הבין לרוחם דאג להם והשקיע את כל כולו בעבודה למענם – והם החזירו לו אהבה והערצה כגמולו. הוא לא נהג בעבודת ההדרכה בדרכים שיגרתיות ותמיד חיפש דרכים חדשות. בשנות חייו האחרונות התעניין בספרות בכלל ובשירה בפרט. אחרי נפלו נשארה בעזבונו מחברת שירים כי השירה היתה לגביו מעין יומן ובהם מצא ביטוי לבדידותו ולאישיותו.   רוח ההתנדבות פעמה בלבו מילדות ובמשך כל שנות שירותו בצה"ל שאליו גויס ביולי 1966. הוא החל את דרכו בקורס טיס ולאחר מכן היה מדריך למפקדי נח"ל, שירת בצבא המיעוטים אך לא מצא סיפוק באלה. הוא שאף לפעול בפעולה קרבית ולאחר מאמצים הצליח להיספח לסיירת אך עוד הוא משרת בשירות חובה נפצע בשעת מילוי תפקידו. כמעט חודש נפתל עם מר המוות וביום כ"ב בתשרי תשכ"ט 14.10.1968)) מת מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בשער הגולן. במלאת שנה לנפול יוסף הוציא קיבוץ שער הגולן חוברת על שמו ולזכרו. מפקד היחידה כתב להוריו בין שאר דבריו במכתב תנחומיו: "הכרתיו רק תקופה קצרה ודומני שבעצם אני מכיר את יוסי עשרות שנים. יוסי לגבי סימל דמותו של נוער גאה, נוער שבלבו גועשת הזיקה לבעיות הבטחון שלנו, נוער שרוצה להיות חלק בלתי נפרד מבעיות אלו ומחלוצי שוחריה".