היילברון, איתן
בן צבי ובתיה. נולד ביום כ"ה בתמוז תרצ"ו (15.7.1936) בקיבוץ נען. ההורים יוצאי גרמניה, השתייכו לתנועת הנוער החלוצי שעלו לארץ בשנת 1933 והתיישבו בקיבוץ נען. איתן למד בקיבוץ – גם בבית הספר היסודי ולאחר מכן בבית הספר התיכון; אחרי זה למד בבית ספר מקצועי למכונאות "אורט" ברמלה. אחרי שנות ישיבה בקיבוץ עברה המשפחה לרמת הדר ושם הקימו משק עופות ועל כך היתה פרנסתם. איתן היה חבר "הנוער העובד". עקשן היה ונלחם על דעתו, אך לעומת זאת היה לו לב רך וידע להתמסר לעזרת חבר בכל אהבתו לזולת. עוד מימי היותו ילד בנען הראה אהבה מיוחדת גם לבעלי חיים ודאג להם. תחילה עסק בנהגות ולאחר מכן החל גם לעסוק בחקלאות. גויס לצה"ל באוגוסט 1954 ושירת בחיל ההנדסה. גמר את השירות הסדיר כחבלן. במערכת סיני סיים את השירות הצבאי. במילואים הועבר לחיל השיריון והיה נהג בזחל משורין. מנישואיו הראשונים היה לו בן ואחרי שנשא אשה שנייה נולד לו בן שני, שמלאו לו רק חודשיים בנפול אביו. איתן נקרא לדגל ערב מלחמת ששת הימים וכשבא לחופשה של שעות מספר זכה לראות בת צחוק ראשונה על פני הבן – אך ליותר מזה לא זכה. במכתבו האחרון שנתקבל ניכרים מאמצים מצדו להרגיע את אשתו והרוח שבתכנו הוא "אין מה לפחד. אצלנו הכל בסדר גמור. מצב הרוח מרומם". ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נמצא איתן בסיני בסיור לאורך מוצבי ג'בל ליבני לקראת תקיפתם על ידי כוחותינו, ותוך כדי הסיור, בהיותו בזח"ל משוריין בעמדת תצפית נפגע הזחל"ם וכך מצא איתן את מותו. הובא לקבורה בבית הקברות לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.
