הייב, נאייף

בן חמדה ואיסמעיל. נולד ביום 18.11.1956 בכפר הבדווי טובא (ערב-אל-היב), שאנשיו מתגייסים לצה"ל מאז קום המדינה. למד בבתי-הספר היסודי והתיכון ביישוב. ספורט – בעיקר כדורגל – ופעילות ציבורית היו תחביביו מגיל צעיר, וכמקובל בשבטו, גם הקמת משפחה נעשית בגיל צעיר. כשהיה בן עשרים נשא את עזיזה לאישה. בראשית שנת 1975 התנדב נאייף לצה"ל והוכשר לשרת כגשש בשורותיו. רוב השנים הוא פעל במסגרת אוגדה צפונית, עבר את מבצע ליטני ואת מלחמת שלום הגליל. משנת 1989 – כבר פעל כגשש בכיר – המשיך במסגרת יחידת הקישור ללבנון (יק"ל). לאורך 17 שנות שירותו יצא שמו כגשש מנוסה, מקצועי ומסור לעבודתו, וכפי שתיארו זאת לימים חבריו ליחידה "הלכנו אחריו בעיניים עצומות. היתה לו בקיאות מיוחדת וחושים מחודדים לאבחן כל אירוע טרם התרחשותו." בשנת 1990 נשא נאייף אישה שנייה, את שארה, וציפה לילדו השביעי לאחר שישה ילדים מאישתו הראשונה. הבן שנולד לשארה נקרא נאייף, על שם אביו. מסירותו לעבודה לא פגעה במעורבותו בחברה שבקרבה חי והוא התמיד בפעילותו כחבר בוועד ההורים וכחבר בעמותת הספורט בכפר טובא. ביום 20.10.1991 נפל נאייף בעת מילוי תפקידו. בעת נסיעה מבצעית בגזרה המזרחית של רצועת הביטחון בדרום לבנון, עלה רכב הסיור על מטען צד ובהתפוצצות נפגע נאייף ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכפרו, טובא, ובלכתו הותיר אחריו שתי נשים ושבעה ילדים – הישאם, סנא, סמאהר, אייל, ג'לאל, נאייף ומנאל, אם וחמישה אחים ואחיות – אחמד, פאטמה, שארה, אברהים וחשמה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון משה ארנס, "נאייף ז"ל ביצע את תפקידו בצורה מקצועית ויעילה. מעבר לתפקידו כגשש בכיר שימש גם כלוחם לכל דבר. הוא התנדב לביצוע משימות והיה בעל מוטיבציה גבוהה. חייל מעולה שהיה אהוד ומקובל על חבריו. נאייף ז"ל הועלה לדרגת רב-סמל-בכיר לאחר מותו."