הזז, נחום (זוזיק)
בנם-יחידם של המשוררת יוכבד בת-מרים והסופר חיים הזז, נולד ביום ג' בכסלו תרפ"ט (16.11.1928) בפריז והיה תינוק בן עשרה חודשים בעלות ההורים לארץ. נחום גדל בתל-אביב, למד בבית- החינוך הראשון שברחוב בצלאל, משם עבר לגימנסיה "הרצליה" וסיים את לימודיו במועדם. מנעוריו נתגלו בו נטיות וכשרונות שונים: היטיב לצייר והתעניין במיוחד בכימיה. היה מראשוני אגודת המשוטטים. היה נער נבון, בעל תפיסה מהירה וערה וקליטה נפשית גדולה מאוד. סוער, מרדני, מבקר חריף ובעל אופי מוצק. עם זאת ידע גם שחוק ובדיחה והיה חבר נאמן ומסור לידידיו ולחניכיו בתנועה. את שנת שירותו עשה בנהלל ואת אימוניו בפלמ"ח עבר ברמת יוחנן ובמעלה החמישה. בתחילת מלחמת-העצמאות נמנה עם מגיני ירושלים, הצטרף לחטיבת "הראל" של הפלמ"ח, שנשלחה לשם, ושימש מפקד כיתה. נחום סיכן את עצמו לא אחת. הואיל והיה בן יחיד ניסו ידידי המשפחה להשפיע שיעבירוהו למקום בטוח יותר. המוסדות המוסמכים אמרו להיענות להם, אך הוא עמד בתוקף על רצונו להישאר עם חבריו ופקודיו בשירות קרבי. כמפקד הצטיין באחריות רבה, אך על עצמו לא שמר. הוא השתתף בפעולות להבטחת קליה ובית הערבה, בליווי השיירות מים-המלח לירושלים, במשלטי שער הגיא, בפעולות-גמול ביאלו, בליווי שיירות בדרך מהשפלה לירושלים, בקרב על הקסטל ובהגנת קיבוץ נווה אילן. נשלח לקורס מ"כים בדליה. בסיימו את הקורס קיבל כיתת טירונים שאימן בחולדה והכניסם למסגרת צבאית. איתם חזר לפעולות "נחשון", הגנת הקסטל אחרי כיבושו מידי הערבים, ליווי שיירות להר-הצופים ופעולות חבלה בכביש יריחו. ביום כ"ד בניסן תש"ח (3.5.1948) נפל בעת ניסיון לכבוש את אוגוסטה ויקטוריה שעל הר- הצופים. נקבר בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים. ביום י"ב באלול תשי"א (13.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
