הורנר, עלי

בן גרטה וחיים, נולד ביום כ"ז בניסן תרצ"ד (12.4.1934) בצ'כוסלובקיה. בן חמש היה עלי, כשבשנת 1939 עלה עם הוריו לארץ, ברכבת האחרונה שיצאה מצ'כוסלובקיה אחרי הכיבוש הנאצי. הוא היה בן יחיד להוריו. משפחתו השתקעה בתל-אביב, ובה קיבל עלי את חינוכו, תחילה בבית-הספר היסודי "הכרמל", לאחר מכן בבית-הספר התיכון עירוני א' ובטכניון בחיפה. בהיותו תלמיד עסק עלי בהדרכת נוער. הוא אהב את ספורט הצלילה, והשתייך לפלוגה הימית של "הפועל" בתל-אביב. תחביביו היו נומיסמטיקה (חקר מטבעות), טיולים וידיעת הארץ. ידיעותיו בתחומים אלה היו רבות והגיעו לרמת מקצוע. עלי השתייך לגרעין נח"ל של "השומר הצעיר". בשנת 1954, הוא התגייס לשירות בנח"ל, הועבר לסיירת צנחנים, והשתתף במלחמות ישראל, החל בפעולות התגמול ועד מלחמת לבנון. אחרי שירותו הסדיר חזר עלי לקיבוצו סער, שבגליל המערבי, ועבד על ספינת דיג של הקיבוץ עד שנמכרה. אחרי כן, הוא עבד במפעל "ברמד" המשותף לקיבוץ סער ולקיבוץ עברון. עלי היה אדם בעל אופקים רחבים, פעיל, מסור וכל מה שעשה ביסודיות עשה. בתקופת שירותו במילואים עבר עלי השתלמויות אחדות. בינואר 1965, הוא עבר קורס מ"כים והועלה לדרגת רב"ט בחיל-הצנחנים. כעבור 3 שנים, הוא הוצב כסייר בחיל-השריון. בשנת 1973 עלה עלי לדרגת סמל, אחר-כך הוצב ביחידת נגמ"שים והועלה לדרגת סמ"ר. בשנת 1974 הוא קיבל דרגת רס"ל. בשנת 1979, בהגיעו לגיל 45, הוא היה יכול להשתחרר משירות מילואים ביחידה קרבית, אבל העדיף להתנדב ליחידה. במלחמת שלום הגליל שירת עלי ביחידת מילואים בחיל-מודיעין. ביום ט"ז בתשרי תשמ"ג (3.10.1982) היה עלי באוטובוס שהחזיר חיילים מחופשה. כשעבר האוטובוס בגיזרת עליי, מזרחית לביירות, הותקף על-ידי מארב מחבלים. עלי נהרג, והוא בן 48 שנים במותו. עלי הובא למנוחות בקיבוצו – קיבוץ סער. הוא השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, בן והורים. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "עלי שירתביחידת מודיעין. הוא היה המבוגר ביחידה, בעל אחריות, מסירות קפדנית ויסודיות. הוא פעל והנחה את הצעירים לפי רוח היחידה, התנדב להמשיך ולשרת, למרות שמבחינת גילו היה צריך לעבור ליחידה אחרת". מפקד היחידה כתב עליו: "עלי היה מעמודי התווך של היחידה. הוכר על-ידי החיילים והמפקדים כבעל סמכות ושיקול דעת, מעבר לדרגתו. דמותו הבוגרת הקרינה ביטחון ותוקף לצעירים. הוא נטל חלק פעיל בניהול הגדוד. כאיש ארגון דאג לאחרון הפרטים"