הורוביץ, צבי

צבי (צביקה), בן צפורה וישראל (סלק), נולד ביום ז' בניסן תש"ח (16.4.1948) בקיבוץ מסילות. הוא למד בבית הספר היסודי במשק והמשיך את לימודיו במוסד החינוכי "גלבוע" בבית-אלפא. צבי היה תלמיד חרוץ, ממושמע ושקדן. חברו מימי הלימודים בבית הספר התיכון מספר: "הוא היה רציני, אך לא נעדר משובת חיים ועליצות. ישר היה מאוד. לגררו לדבר עבירה, הייתה משימה בלתי אפשרית". עם זאת, שומר סוד היה וחבר נאמן בעת צרה, "סניגור לכל עבריין ומיישר הדורים מאין כמוהו". צבי היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ועם סיום לימודיו בבית הספר התיכון הדריך במשך שנה בקן "השומר הצעיר" בבית-שאן. כשלמד בבית הספר נמנה עם חניכי גדנ"ע-אוויר. הוא אהב להאזין למוסיקה ולבקר בקונצרטים, לקרוא ולחזות בהצגות תיאטרון. היה שתקן ומסוגר מעט אך הייתה בו פתיחות לכל חידוש. חברו בו יחד יצר הדעת ויצר החקירה והשאיפה התמידית לרדת לשורשי הדברים, כושר-חשיבה ושיקול-דעת, תבונה ויושר, צניעות וענווה. צבי גויס לצה"ל באוגוסט 1967 והתנדב לחיל-האוויר. את קורס הטיס סיים כחניך מצטיין, השתלם בקורס טיס מתקדם, בקורס מדריכי טיסה ובקורס צניחה. מפקדיו העידו עליו, שהיה "יסודי מאוד, אינו מוותר על העמקה וידיעת הפרטים – ולעתים אף יותר מדי. היה קצין עירני ורציני, מהימן ושקט, מסור לתפקידו וטייס אחראי מאוד, בעל יזמה ויעיל. מדריך אהוב על פקודיו, ומן הטובים שהיו לחיל האוויר". שנים אחדות נמנה עם המשרתים בצבא הקבע. לאחר ששוחרר מהשירות הצבאי למד שנה אחת בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת תל-אביב בחוג לפיסיקה. מורהו באוניברסיטה כתב עליו: "הייתה בו תערובת של רצינות וחוש-הומור. היה לו פוטנציאל אישי ומקצועי שלא הספיק להגיע לביטויו המלא". ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפל צבי בהתקפה ברמת הגולן. חברו מספר: "הוא היה מספר 1. משימתנו הייתה לתקוף יחידנ טנקים של הסורים. כשחגנו מעליה התברר לנו שכבר הקדימו אותנו. ליד צומת רפיד הבחין צבי בריכוז רכב-אויב וביקש רשות להתקיפו. בשעת התקיפה נפגע מטוסו בטיל והוא נהרג במקום". צבי הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במסילות. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "צבי שאף תמיד לבצע את המירב בתחום שנדרש לו, או שנראה לו חיוני, ובכך שימש מופת אף למבוגרים ממנו. הוא ביצע את משימותיו בדבקות, באומץ ובמסירות. עם כל רצינותו ובגרותו הייתה בו עדנה ונפש רגישה. במלחמה היה שקט, רציני, יסודי, משרה ביטחון על סביבותיו ומשתדל, בנכונות האופיינית לו, לבצע את משימותיו בדייקנות". קיבוץ מסילות הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו מפי חבריו, דברי זכרונות, מכתבים, דברי שיר ותצלומים; אוניברסיטת תל-אביב העניקה לזכרו מלגת למודים לתלמיד בחוג לפיסיקה.