הורוביץ, צבי
בן פרידה ואליעזר, נולד ביום ד' באלול תרפ"ט (9.9.1929) בחיפה, להורים מבני העליה השלישית שעברו בשנות-ילדותו הראשונות ממקום למקום וגרו בעפולה ובראש פינה. בהיותו בן תשע קבעו את מקום מגוריהם בחיפה ושם למד בבית-הספר העממי "גאולה" ואחר-כך בגימנסיה "חוגים". מגיל צעיר היה חבר בתנועת "הצופים", ובמשך שנים אחדות היה ספרן ה"שבט". בהיותו בן 15 נכנס לשורות ה"הגנה". הוא המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי לבניין, אך לפני סיימו את חוק לימודיו יצא עם חבריו הצופים להכשרה מגויסת בקיבוץ גבת ואחר-כך בדפנה. צבי שמח להגשים את חלום ילדותו להיות עובד חקלאי, ובאחד מחיבוריו הביע את שמחת היצירה: "הנה פרי עמל ידי! לא איבדתי זמני לריק, עשיתי דבר-מה המדבר בעדי ולבי נמלא גאוה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת בפלמ"ח, בחטיבת "יפתח". השתתף בליווי שיירות ובסיורים בגליל. באחד ממכתביו להוריו כתב: "הצרה היא שהנוף הנהדר טומן בחובו את המוות". צבי נפל בהתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע, שנערכה בליל 19-20 באפריל 1948. החבלנים פרצו את הגדרות, קרבו לבניין והחלו להניח את חומר הנפץ. תוך כדי כך התגלו והושלכו לעברם רימונים שגרמו לנפגעים. פינוי הנפגעים עיכב את הפיצוץ ובינתיים נפגעו לוחמים נוספים וביניהם החבלנים והמטען לא הופעל. עם עלות השחר ניתנה הוראה לסגת. הנסיגה בוצעה תוך לחימה בכוחות אויב ניכרים שהוזעקו למקום ולכוח היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) בשעה שלא רצה לעזוב את מפקדו, חברו האהוב, שנפצע בהינתן פקודת הנסיגה. צבי הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בנבי-יושע.
