הורביץ, רעיה

בת פייגה ומשה, נולדה בפורים תרע"ב (3.3.1912) בעיירה ינדז'יוב, מחוז קילצה, פולין. היא סיימה את לימודיה בגימנסיה העברית שם וחונכה ברוח הלאומיות אשר שררה בבית-הוריה. בגלל קרבתה לתנועה החלוצית עלתה לארץ בשנת 1936 בעקבות אחותה הצעירה מרים, שעלתה לפניה והיתה חברת קיבוץ רמת רחל. תחילה שהתה רעיה בחיפה ועסקה בעבודות שונות; כעבור זמן החליטה לעבור לירושלים כדי להיות קרובה יותר לאחותה. אז החלה לעבוד תחת פיקוחה של הגב' הנרייטה סולד, אשר חיבבתה מאוד, כעובדת בבית-הספר לאחיות "הדסה" אשר על הר-הצופים. ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) עלתה להר-הצופים בשיירת אנשי-המדע, הרופאים ועובדי "הדסה". הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. רעיה הובאה למנוחת-עולמים בקבר- אחים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.