הורביץ, אריה

בן רבקה ושמחה, נולד ביום ו' באדר ב' תרס"ב (15.3.1902) בעיר קונסקה-וולה, פולין ובעודו נער התייתם. הוא עבד בפקידות והעפיל לארץ בשנת 1921. עם עלייתו עבד בייבוש ביצות ובסלילת כבישים. הוא שהה בקיבוצים שונים ופעמים אחדות חלה בקדחת. בשנת 1925 הצטרף ל"הסתדרות העובדים". אריה הצטרף למשטרה המיוחדת, עבד כנגר ובשנת 1939, לאחר שחלה, לא יכול להמשיך בעבודה גופנית והחל לעבוד במוסד "משען", שחילק אספקה לפועלים נצרכים. בעבודה זו ניכר אריה בטוב לבו וברצונו לעזור לזולת. היה חבר ב"הגנה" משנת 1942. אריה היה אב מסור לשתי בנותיו, נתן להן השכלה וחינוך מעולה ונטע בלבן מסירות לארץ. לא פעם חרד לבו כשאחת מבנותיו היתה יוצאת ללוות שיירות לירושלים והאחרת לשמירה בעמדות ובמשלטים הקיצוניים של תל-אביב, אך יחד עם זאת היה גאה על השתתפותן במערכה. גם האב לא נפל מבנותיו הצעירות ונתן חלקו בהגנה. התאמן בהתלהבות ובמסירות על אף היותו חולה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב לחטיבת "קריתי", היה יוצא מעבודתו ישר לעמדה. לא עיכבו בעדו גשם ורוח, הפצרות קרובים או מכשולים אחרים. במסגרת החי"ם השתתף בקרבות רמלה ולוד ושמר בעמדות מול אבו-כביר, שכונת המכבי ובית הבולשת בדרך-יפו- תל-אביב. באחד הלילות, בעודו בעמדה, הצטנן ולקה בדלקת-ריאות. הובא לבית-החולים ושוב לא ירד ממיטתו ומת ביום ט"ו בכסלו תש"ט (17.12.1948). אריה הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.