הופמן, שאול-אריה

בן פייגה ויחיאל, נולד ביום כ"א באלול תרפ"ד (20.9.1924) בעיירה טייץ' (טיאצ'ובה), רוסיה הקרפטית. למד ב"חדר" וסיים בית-ספר עממי ממשלתי. בהיותו בן 14 כבר ביקש לעלות ארצה, אך אביו האדוק התנגד לכך. כשנלקחו הוריו ואחיו לגיטו ומשם למחנה- השמדה, הוא ברח להונגריה, ירד למחתרת עם בחורים אחרים שהכינו לעצמם תעודות אריות לשם הצלת עצמם והצלת יהודים אחרים מגירוש והשמדה. אחרי מלחמת-העולם עבר את נתיבי הבריחה וההעפלה, נשא אישה, וביום 19.10.1947 הגיע לארץ והחל לעבוד בפרדסי פתח תקווה. שאול התגייס לכוחות המגן ביום 15.4.1948, כחודש לפני הולדת בתו. הוא שירת בחטיבת "גבעתי" והשתתף בקרבות הנגב. לקראת חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תוכנן מבצע "אנ-פאר" במגמה לפרוץ את הדרך לנגב. אולם המצרים הפרו את ההפוגה והקדימו ותקפו בליל 7-8 ביולי 1948, תפסו מספר משלטים ושיבשו תוכנית זו. במסגרת המבצע תקפו כוחותינו בלילה הבא, ליל 8-9 ביולי, וכוחות "גבעתי" כבשו את משלט עיבדיס, צפונית-מזרחית לנגבה. בימים הבאים ערכו המצרים התקפות כבדות חוזרות ונשנות על המשלט ולוחמי "גבעתי", בהגנה עיקשת, הדפו את ההתקפות. בקרבות אלה, ביום ז' בתמוז תש"ח (14.7.1948), נפגע שאול בפגז אויב ואחר שעות מספר מת בבית-החולים בכפר ביל"ו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.