הוכברג, דן

בן חנה ונתנאל, נולד ביום ח' באייר תרצ"א (25.4.1931) במקווה ישראל. אביו, יליד הארץ אף הוא, התחנך במקווה ישראל, ולאחר השתלמות בחוץ-לארץ חזר לבית-הספר כמורה ואגרונום מומחה לגידול גפנים. אמו שימשה כמורה בבית-ספר עממי. דן למד בבית- החינוך לילדי עובדים בחולון, ולאחר שסיים שם את חוק לימודיו עבר לגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. אחד ממוריו העיד עליו שהיה מלבב בפשטותו ובתום-לבו, בעל שכל ישר והיגיון נוקב ומעמיק, מתמיד בלימודיו ואינו מאבד טיפה מהם. מתאווה לדעת. לא הסתגר בעולם ההלכה, חיבב את הספורט והיה בנבחרת הכדור-יד של כיתתו. שש לכל יום של חג"ם (חינוך גופני מורחב, מעין הכשרה קדם-צבאית). דן הצטיין בלימודי הטבע, ויחד עם זה היה בעל כשרון ספרותי. הוא שאף להגשמה חלוצית, שנא את המלחמה והאמין בעולם טוב יותר בעתיד, עולם סוציאליסטי. בהיותו בן 12 הצטרף לגדנ"ע, ואחר-כך הועבר לחי"ש. בחורף תש"ח, בהיותו תלמיד הכיתה האחרונה של הגימנסיה, עבד בלילות בשירות הקשר של ה"הגנה". לפני חג הפסח תש"ח סיים את חוק לימודיו בהצטיינות ויצא עם קבוצת נוער מקוואי להכשרה בקבוצת גבע שבעמק יזרעאל. במאי יצאה כל הקבוצה לאימונים בגליל המערבי וצורפה לאחד מגדודי הפלמ"ח. דן השתתף בקרב מלכיה ובמבצע "דני" לכיבוש רמלה ולוד. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. בקרב זה נפל דן ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) והוא נער בן 17. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.