הוך, משה-אריה

בן מרים ואלכסנדר, נולד ביום י"א באלול תרפ"ג (23.8.1923) בפולין. בשנת 1934 עלה לארץ עם הוריו שהתיישבו בחיפה. הוא למד בבית-ספר תיכון ועבד כרואה-חשבון. בהיותו בן 17 הצטרף ל"ארגון ב'" (שהיה אחר-כך ל"ארגון הצבאי הלאומי") וכשחל בו פילוג עבר לארגון "לוחמי חירות ישראל" והיה מחבריו עד יום מותו. באחת מפעולות לח"י בחיפה, בשנת 1943, נעצר על-ידי הבריטים ונכלא בכלא עכו, משם הועבר למחנה-המעצר בלטרון, ולבסוף הוגלה לאפריקה המזרחית, תחילה לאריתריאה ואחר-כך לסודאן ולקניה. חמש שנים וחצי התגלגל ממחנה-מעצר אחד למשנהו ועמד בחקירות ובעינויים. עם הקמת מדינת ישראל חזר ארצה, ומיד, בלי לנצל את האורכה שניתנה על-ידי הממשלה לגולי קניה, התגייס לצבא הגנה לישראל. היה נאמן לדרך שבה בחר, ורק ההכרה שהוא גורם סבל להורים שאינם מבינים לרוחו, העיקה עליו עד יום נופלו. הוא הוצב בחטיבת "גולני". במבצע "חורב", לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל, הוטל על חטיבת "גולני" ליצור הטעיה באגף המערבי של החזית, לפני הפעלת המאמץ העיקרי באגף המזרחי. בליל 22-23 בדצמבר 1948 כבשו כוחות החטיבה את משלט 86 מצפון לח'אן יונס, איימו על הכביש ומסילת הברזל ויצרו את הרושם שהכוונה היא לנתק את הכוחות המצריים שברצועת עזה. המצרים הגיבו בהתקפת-נגד עזה בסיוע ארטילריה ושריון ובלחץ האויב נאלצו לוחמי "גולני" לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"א בכסלו תש"ט (23.12.1948) ונקבר בגבולות שבנגב. ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה