הוטר, איגור (נחום-צבי)

בנם-יחידם של יוסף ואליס (צביה), מניצולי השואה. נולד ביום כ"ט בתשרי תש"ח (13.10.1947) בעיר ברטיסלבה בצ'כוסלובקיה, שם סיים לימודיו בבית-ספר יסודי ולמד שנתיים בבית-ספר תיכון. בד-בבד עם לימודיו הכלליים למד תשע שנים נגינה בכינור בבית-ספר למוסיקה. כשרונו המוסיקלי החל להתגלות כבר כשהיה בן שש שנים. בן שמונה השתתף בתחרות כנרים צעירים וזכה במקום הראשון, ובאותה שנה אף הופיע בקונצרט לילדים. הוא הצטיין במשחק השח-מט וזכה פעמיים באליפות כיתתו. הוא הרבה גם לשחות ולשחק בפינג-פונג. בשנת 1964 עלה ארצה עם משפחתו, שהשתקעה בקרית שפרינצק שליד חיפה. למרות קשיי השפה הצליח להיכנס כתלמיד מן המניין לשנה השלישית של בית-הספר התיכון המקצועי בסמ"ת, ובסוף השנה זכה בתעודה ובה ציון לשבח על הישגיו בלימודים. הוא סיים לימודיו בבית-הספר בהצטיינות ואף הוענק לו פרס. נחום-צבי התגייס לצה"ל בסוף אוגוסט 1967 והוצב לעתודה האקדמית. לאחר שלמד ארבע שנים בטכניון לימודי אלקטרוניקה ומדעי המחשב, זכה בתואר B.Sc. הוא למד בקלות וזכה מדי שנה בשנה במלגת לימודים. איגור היה מלא שמחת חיים, אהב את הבריות והם השיבו לו אהבה. הוא היה מוכן תמיד לעזור לזולת ובזכות כשרונותיו הרבים וליבו החם, אכן הועיל ועזר לרבים. תחום התעניינותו כלל עתה גם פסיכולוגיה, פרה-פסיכולוגיה ויוגה. לאחר סיום הלימודים לתואר ראשון שב לצבא ושירת כממלא מקום קצין במשרד הביטחון ועסק במחקר אלקטרוני. הוא היה נבון, בעל תחושת חובה ואחריות ואופי חזק. היה אהוד על חבריו לעבודה שהעריכו את ידענותו ושקדנותו. הוא היה בן מסור ונאמן להוריו, גילה יחס חם להורים, אהב אותם וסייע בידיהם ככל יכולתו. תוך כדי שירות איפשר לו צה"ל ללמוד לקראת תואר שני. איגור אף החל לבצע את עבודת המחקר לקראת התואר M.Sc המנחה שלו ציין כי "איגור היה סטודנט מעולה, בעל כושר תפישה מצויין ובעל חריצות רבה. הוא הסתגל במהירות לנושא שהיה זר לו לחלוטין קודם לכן". ביום ח' באלול תשל"ג (4.9.1973), נפטר ממ"ק איגור בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. ראש צוות המחקר במשרד הביטחון, שעם חבריו נמנה איגור, כתב למשפחה: "תוך תקופה קצרה ביותר השתלב בקבוצת עבודה שעסקה בפרויקט חשוב לצה"ל. במהרה נהיה לדמות מרכזית בפרויקט ובתרומתו המכרעת הביא את הנושא לשלבי פיתוח אחרונים. הכרנו אותו כבעל אינטליגנציה בלתי רגילה וכושר עבודה מזהיר". במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "איגור ז"ל שירת ביחידה זו קרוב לשלוש שנים, הצטיין בעבודתו והיה אחד הקצינים המוכשרים ביותר. איגור ז"ל היה קצין אהוב על חבריו לעבודה".