הוז, יוסף (יוסקה)

בן רבקה ואברהם, נולד ביום כ"ה באייר תרפ"ה (19.5.1925) בתל- אביב ורכש לו השכלה תיכונית ומקצועית. יוסף עבד כמכונאי. משחרותו הצטרף לגדודי הנוער של ה"הגנה" בתל-אביב. מן הגדנ"ע עבר לחי"ש. עם היווסד גדודו, ב-1940, שירת בפלוגה, שבה התמחה במכונת-יריה. השתתף בכל פעולות גדודו, בחטיבת "גבעתי" וגם יצא כמתנדב לנגב לחודש ימים. בחודש פברואר 1948 סיים קורס מ"כים בשרונה ונתמנה סמל בפלוגה המסייעת של הגדוד. בחודש אפריל 1948, כאשר יצא הגדוד לפעולת "נחשון", השתתף יוסף בכיבוש הכפר דיר-מוחסין השולט על דרך חולדה-לטרון, כמפקד כיתת המקלענים. במשך כל יום הפעולה טיפל במקלעים ושמר עליהם למען יהיו שמישים. כן דאג להספקת תחמושת לכל עשרת המקלעים שבמקום. בשעות אחר-הצהריים של יום כ"ו באדר ב' (6.4.1948) גברה התקפת-הנגד של הערבים על הגדוד, שהחזיק בדיר-מוחסין. בעצם הקרב קיבל על-ידי רץ הודעה שאחד המקלעים יצא מכלל פעולה. יוסף תפס את המקלע הרזרבי שברשותו ורץ למקום, הפעיל את המקלע ובעזרתו הצליח לשבור את התקפת האויב. כאשר ניסה לחזור למקומו נפגע בראשו מכדור צלף ומת בו במקום. למחרת הובא לקבורה בטקס צבאי בחולדה. דמותו משתקפת בדברי אחד מחבריו הקרובים: "שקט וצנוע בחייו הפרטיים וסוער בחייו הצבאיים". ביום ח' בחשוון תשי"א (19.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.