הוהנברג, שמעון

בן אברהם ואסתר. נולד ביום כ"ח במרחשון תרפ"ג (19.11.1922) בגרמניה. עלה לארץ בשנת 1933. למד כמה שנים בגמנסיה "ביאליק" בחיפה ואז יצא ללמוד מקצוע. השתלם בגננות ועבד בה. בשנת 1942 התגייס לבריגדה היהודית, והוא אז למטה מגיל-הגיוס; שירת בפלוגת "סולל-בונה" של חיל-ההנדסה במצרים, בטריפולי ובאיטליה. כשנשתחרר מן הצבא בשנת 1946 התחיל לעבוד בבית-החרושת למלט "נשר" בתור גנן. היה מדריך פעיל ב"הגנה". אחרי החלטת או"ם ביום 29 בנובמבר 1947 גויס גיוס מלא ושירת כמפקד-כיתה ולאחר-מכן כרב-סמל פלוגתי. השתתף בכל קרבות-הגליל (משמר-הירדן, דרדרה, נבי-יושע ועוד) ולאחר-מכן הועבר להדרכה בנשק קל ובשדאות אל בית-הספר הפיקודי בצפון. את השררה לא חיבב ביותר ומשום כך סירב לצאת לקורס-קצינים ונשאר בין חבריו. היה אהוב על מפקדיו ועל חניכיו. בשנת 1949 הועבר משירות סדיר לשירות-מילואים בדרגת סמל. התכונן להיות רב-הסמל הפלוגתי במצעד יום-העצמאות בשנת תשי"א, אולם נפל בקרב בשפך-הירדן ליד הכנרת ביום כ"ז בניסן תשי"א (3.5.1951), שבוע לפני יום-העצמאות וכחודש ימים אחרי נישואיו. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בעפולה וביום ט' באדר תשי"ב (6.3.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה