הוברמן, מרדכי (מודי)

בן לאה ואברהם-צבי. נולד ביום ה' באלול תרפ"ז (2.9.1927) בתל- אביב. חי וגדל בנחלת יהודה. בהגיעו למצוות כבר היה פעיל בגדנ"ע ואחר-כך בחי"ש. בהיותו בן 16 עבר קורס של מ"כים והיה מורה ומדריך אימונים לנערי הפרברים, לנהגי "דרום יהודה" ולסטודנטים, וכולם כאחד חיבבו וכיבדו אותו. מרדכי סיים גימנסיה בראשון לציון, את בית-הספר המקצועי על-שם מכס פיין בתל-אביב והמשיך ללמוד בטכניון בחיפה. את כל מרצו וכישוריו הפנה לעבודה מיכנית והנדסית. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתנדבים לשירות בחטיבת "כרמלי". והימים ימי שלטון הבריטים בארץ, ומערכת- הדמים בחיפה, שאוכלוסייתה מעורבת יהודים וערבים, קשה וכבדה מאוד. בתנאי-מחתרת קיבל מרדכי לידיו את הפיקוד על ואדי רושמיה, תחנת "אגד" והמרכז המסחרי הישן בחיפה. כתום תפקידו זה נתמנה אחראי לאבטחת התחבורה בין הדר הכרמל לקריות ולאזור התעשיה במפרץ. בתנאי הימים ההם, ללא נשק גלוי ולמול עיניהם של הבריטים, היה זה תפקיד קשה ביותר. זמן-מה היה מפקד בית-הסוהר בחיפה והועבר, לפי בקשתו, לגדוד קרבי. הוא השתתף במערכות הגליל ועמק-הירדן ובשובו מן הקרבות במשמר הירדן נשלח לנתניה לבית-ספר לקצינים, אך כאן לא האריך ימים. הוא נהרג ביום כ"ד בסיוון תש"ח (1.7.1948) בשעת ביצוע תמרון-חבלה נועז והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון.