הואש, אשרף

בן פתחיה וח'אלד. נולד ביום 15.8.1973 במזאריב, כפר בדואי בצפון הארץ. גדל במזאריב עם ארבע אחיותיו – סמר, סאמיה, אמאל ועדבה ושני אחיו – יוסף ועסרי. למד בבית-הספר היסודי במזאריב והמשיך לתיכון 'עמל 1' בזרזיר, אותו סיים בהצלחה עם בגרות מלאה. אשרף אהב מאוד את בני משפחתו וכיבד מאוד את הוריו. גיסתו, אבתסאם, תיארה את הקשר המיוחד שנרקם בינו לבין אחייניו וסיפרה על המסירות יוצאת הדופן שהפגין כלפי ירין, אחיינו שחלה: אשרף חיפש במשך שעות אחר המתנה שבה חפץ הילד ולא ויתר עד שמצא את מבוקשו. כשבא לבקרו ובידו המתנה, גרם אשרף אושר כה רב לילד, שכוחותיו של זה שבו אליו והוא החל להתאושש ממחלתו. טוב לבו של אשרף, רגישותו ונכונותו להיחלץ לעזרת כל אדם ובכל עת הקנו לו אוהבים רבים ויחס של כבוד. אשרף היה חניך בתנועת הצופים בכפרו במשך כל שנות לימודיו. בזמנו הפנוי, כשלא היה עסוק בלימודים או בתנועת הנוער, הקדיש זמן לספורט: אהב לרוץ וגם לשחות ובכל הזדמנות היה מגיע לים או לבריכה ומבלה שעות ארוכות בשחייה להנאתו. הוא ציפה בכליון עיניים לגיוסו לצבא על אף שהרעיון לא זכה לתמיכה גורפת בקרב משפחתו. באפריל 1994 התגייס אשרף לצה"ל. הוא החל במסלול לוחם בגדוד הסיור המדברי (הגדוד הבדואי), פיתח אהבה גדולה לצבא והשתלב היטב ביחידה. הוא התגלה כחייל למופת וכלוחם מן השורה הראשונה; הצלחתו העצומה בזמן כה קצר היתה חסרת תקדים עבור תושבי הכפר והאזור בכלל והוא היווה מושא לגאווה. כשהגיע לחופשות, לא פסק מלדבר ולחשוב על הצבא. בגופו היה עם משפחתו אך ברוחו ובנפשו היה עם חבריו ליחידה. בזכות נתוניו הגבוהים והודות למוטיבציה שהוכיח, נשלח אשרף לקורס קצינים, סיים אותו בהצלחה וחזר לגדוד כקצין. באפריל 1997 החל את שירות הקבע וכעבור זמן-מה מונה למפקד פלוגה בגדוד הבדואי. אשרף היה מ"פ נערץ, שהנהיג במקצוענות את חייליו בפעילותם המבצעית באזור רצועת עזה, אך גם ידע לדאוג לרווחתם ולטפל בבעיותיהם האישיות. אשרף תיכנן להינשא ליסמין, ארוסתו, והחל בבניית ביתו, סמוך לבית הוריו. היו לו חלומות רבים, תוכניות ושאיפות לחיים שלמים. אמור היה לצאת ללימודים מטעם תכנית 'אופק' של הצבא, אך לא זכה לכך. ביום 9.1.2002 נפל אשרף בקרב, סמוך לכרם שלום. באותו יום, לפנות בוקר, ניסתה חוליית מחבלים מרצועת עזה לחדור למוצב 'אפריקה' הסמוך לגדר המערכת. חיילי הגדוד הבדואי ששהו במוצב החלו להילחם במחבלים. במהלך חילופי האש הגיע למקום אשרף, מפקד הפלוגה, והצטרף לקרב. בטרם חוסלו המחבלים, נהרג אשרף ועימו נפלו עוד שלושה מחייליו: רב-סמל חנא אבו-גאנם, רב-סמל איברהים חמיידה וסמל-ראשון מופיד סואעד. אשרף היה בן עשרים-ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בבית זרזיר. הותיר הורים, ארוסה, ארבע אחיות ושני אחים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב סרן.