הדר (הורביץ), אבנר

בן עמוס ובתיה. נולד ביום ל' באדר א' תש"ח (11.3.1948) בנהלל. למד בבית-הספר בנהלל ובבית-הספר האזורי בכפר יהושע. היה חבר בחברת הנוער בנהלל והשתתף בפעולות שונות שאורגנו על ידה. מילדותו היה מוכשר ומבוגר מכפי גילו. למרות שלא הקדיש זמן מיוחד ומאמצים יתרים ללימודים היו ציוניו טובים. היה יוצא לטיולים עם חבריו מתנועת המושבים. כחניך בגדנ"ע אויר עבר קורס דאייה בדאונים. משהתבגר גילה אבנר עניין רב בכל הנעשה בכפר וחי את חיי הארץ במלואם. הוא גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1966 והתנדב לשרת בחיל האויר, מתוך אמונה שהטיס הוא האתגר לנוער הישראלי וכל בחור המוכשר לכך חייב להיות טייס. הוא נתקבל לקורס טיס, אך תוך כדי הקורס התחוללה מלחמת ששת הימים. העובדה כי לא נטל חלק במלחמה כחבריו, ציערה אותו מאוד. אבל מאז החל חיל האויר נוטל חלק במלחמת ההתשה, היה אבנר ממריא עשרות פעמים להפצצות מעבר לגבול. הוא חי בהרגשה שחיילי הקרקע (חיל הרגלים וחיל השריון), נושאים בעיקר סבלה של המלחמה. כשנשאל, בראיון בשידורי ישראל, מה הגורם לשאיפתו העזה לצאת שוב ושוב להפצצות, השיב אבנר: "כדי לסייע לאנשי המוצבים שלנו במניעת אש הארטילריה המצרית הניתכת עליהם. הם מאמינים בנו ואנו היחידים היכולים לסייע להם". שנתיים לאחר גיוסו הצטרף לצבא הקבע. גאה היה ועם זאת צנוע ועניו. לאחר שחזר מפעילות מבצעית היה נוהג להחליף את מדיו בבגדי עבודה ולעסוק בכל מלאכה במשק. הוא אהב את המשק ואת הכפר והיה קשור לכל צמח ולכל בעל חיים בו. בתקופה האחרונה של חייו, סמוך להפסקת האש, עסק גם בהדרכה וגם בפעילות מבצעית ואלה כילו את כוחותיו ועייפוהו מאוד. ביום כ"ט בסיון תש"ל (3.7.1970) נפל סגן אבנר בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנהלל. לאחר נפלו הוציאה המשפחה לאור ספר לזכרו.