הדרי, יעקב (יענקלה)

בן בתיה וחיים, נולד ביום י"ח בשבט תרפ"ח 9.2.1928)) בתל-אביב. יעקב למד בבית-הספר העממי על שם אחד-העם ולאחר שסיימו בהצטיינות התקבל לגימנסיה "ביאליק". בהיותו בן 15 הצטרף לפלמ"ח ועבר 15 חודשי אימונים ופעולות בנגבה. בגלל מצבם החומרי הקשה של הוריו חזר הביתה והתחיל ללמוד את מקצוע החרטות. לאחר שהתמחה במקצוע זה עבד בו קשה כדי לתמוך במשפחה. מקום-עבודתו האחרון היה בבית-החרושת "המלחים". יעקב לא הסתפק במקצוע החרטות ולמד שרטוט הנדסי בשיעורי ערב. הוא שאף להיות מהנדס, אולם הואיל וניחן בכושר ביטוי ונמשך לכתיבה, החל לפרסם מאמרים ב"המשקיף;" השתלם גם בשפה האנגלית ב"בריטיש אינסטיטוט" וכתב גם באנגלית. במשך ארבע שנים היה התומך העיקרי במשפחה, ולאחר שהאב עזב את הבית הקדיש את כל כוחו ומרצו לעזור לאמו, שהיה קשור אליה מאוד. כשפרצה מלחמת-העצמאות רשאי היה להישאר בעבודתו, עבודת שיריון מכוניות, אך הוא סירב ליהנות מזכות זו והתגייס לחטיבת "אלכסנדרוני". לאחר שהתאמן בבסיס-האימונים בנתניה נתמנה מדריך למכונות-ירייה כבדות. באהבה ובמסירות מילא את תפקידיו הקרביים, השתתף בקרב על כפר סבא הערבית ונלחם בגבורה. כמו-כן השתתף בכיבוש טנטורה, קאקון ולוד. ביום ה' בתמוז תש"ח 12.7.1948)) בעת מבצע "דני", נפל בקרב קולה לאחר שנפגע בראשו מפגז אויב, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה. הוא קיים את דבריו לאמו עם התגייסותו: "מוטב שיפלו צעירים מאשר אבות לילדים. הרי את יודעת כמה זה קשה להיות בלי אבא".