fbpx
הגי, דוב-צבי (“דובי”, “דבל’ה”)

הגי, דוב-צבי (“דובי”, “דבל’ה”)


בן אברהם ושרה-רבקה. נולד ביום י"ח באדר תש"ט (20.3.1949) בחיפה. כאשר הגיע לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי "זבולון" אשר בקרית ים ולאחר שסיים את לימודיו שם למד בבית הספר התיכון המקצועי אשר באותה קריה אך את לימודיו המשיך בבית הספר המקצועי בנשר ושם סיימם. הוא היה חבר תנועת "המחנות העולים" ומדריך בתנועת הנוער. דוב היה בעל הכרה פטריוטית מלאה, מנומס ובעל לב טוב, אהוב מאוד היה על חוג חבריו ומכיריו, בן מסור ללא גבול לאמו האלמנה. תמיד היה מוכן לעזור לה בבית ולהקל מסבלה. מטרת חייו ושאיפתו היו להצטרף לקיבוץ ולעשות לטובת הכלל. מאז נתיתם מאביו (בשנת 1963) נעשה רציני והרגיש עצמו כעמוד המשפחה שעליו הדאגה לשלום אמו ואחותו. רוח ההתנדבות שאפיינה אותו היוותה אך המשך טבעי לחברותו בתנועת הנוער אשר לה הקדיש את רוב זמנו ומרצו ובה ראה דרך חיים לעתיד. מטבעו היה נוח לבריות ומעולם לא היה מרוגז. תמיד ניסה להגן על החלש מפני קיפוח וכל סטייה מן הצדק המוחלט היתה מצערת אותו. בספטמבר 1966 גויס לצה"ל לנח"ל וגם בהיותו בצבא לא פסק מדאוג לאמו ותמיד התאמץ לעמוד אתה בקשר מכתבים או בקשר טלפוני. כן שירת בצה"ל עד יום ז' בשבט תשכ"ח (6.2.1968), כאשר נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. זכרו הועלה ב"תלמידון" של בית הספר "זבולון" אליה השתייך.

דילוג לתוכן