הבר, יוסף

בן ציפורה ואריה (לייב). נולד בשנת תרע"ח (1918) בפולין. בעיר מגוריו למד בבית-ספר מקצועי ובגיל 17 עלה לארץ-ישראל. בפולין נשארו אמו האלמנה וארבעת אחיו הצעירים, ובבואו לארץ התחיל לפעול להעלותם אליה אך הדבר לא נסתייע. במאורעות 1938 שירת במשטרה ובמסגרתה עשה בעיר העתיקה בירושלים ובצפת. הוא היה צעיר נאה, חרוץ, נכון תמיד להתנדב ולסייע לזולת ומקדים שיקול-דעת לכל מעשה. בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגת התובלה 462, שחייליה וגם סגל הפיקוד שלה היו יהודים ארצישראלים. בשלהי 1942 פתח המחנה השמיני של הצבא הבריטי במתקפה שבעקבותיה הגיעה היחידה לגבול טוניס. כעבור זמן הועברה היחידה למצרים לחידוש אימונה וגם כדי להצטייד בכלים חדשים. בשלהי אפריל 1943, עם סיום שלב ההצטיידות, הועלתה היחידה בנמל אלכסנדריה על אניה שהפליגה למאלטה, מקום שם עמדה להצטרף לכוח הפלישה של צבאות הברית לסיציליה. בלב ים צורפה האניה לשיירה של שלושים וארבע אניות – מכליות, ספינות משא, שולות מוקשים ואניות-ליווי – בדרכן לעבר מאלטה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) תקף להק מפציצים גרמניים את השיירה. ה"ארינפורה", שעל סיפונה הפליגו חיילי היחידה 462, ספגה שתי פגיעות ישירות ותוך ארבע דקות ירדה למצולות. עמה טבעו מאה וארבעים איש מחיילי היחידה, ויוסף ביניהם. אמו של יוסף וארבעת אחיו נספו בשואה. בארץ נשארו אחותו ואחיו. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים הוקמה אנדרטה דמויית אניה לזכר הנעדרים ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.