הברברג, דב

בן רחל, ילידת העיר העתיקה בירושלים, ואלימלך, יליד ורשה. נולד בשנת תר"ץ (1930) בתל- אביב. הוא סיים את בית-הספר "לדוגמה" שליד בית-המדרש למורות, ואחר-כך למד מסגרות בבית-המלאכה של אביו. דוב הצטרף לתנועת "גורדוניה", ועם חבריה שאף וחלם לנטות שכם לבניית חברה חדשה. מלחמת-העצמאות פרצה לפני הגיעו לגיל הגיוס, אך בשבילו היא לא הייתה סיבה מספקת להישאר בבית. הוא העלים את גילו האמיתי והתייצב לגיוס בחרדה, שמא לא יקבלוהו, אך לשמחתו נתבדה החשש. הוא עבר אימונים בקיבוץ נען ונשא את התלאות באומץ ובבת-צחוק. בחודש מרס 1948 נשלח לירושלים כחייל בין חיילים. בקרב על הקסטל, שנכבש לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים, נפצע בידו והרופא שלח אותו לנוח שלושה ימים בעורף, אך עוד לפני הירפאו חזר לפלוגתו שהחזיקה בקסטל. הערבים תקפו מספר פעמים במגמה להחזיר משלט חיוני זה לידיהם, ובאחת מהן, בליל 7-8 באפריל, נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל- חוסייני. ב-8.4.1948 ערכו הערבים התקפה עזה כדי לכבוש את המקום ולמצוא את גופת מנהיגם. מגיני המשלט נאלצו לסגת, ובנסיגה הקשה נפל, ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948). מיום נפילתו היה דב בחזקת חלל שמקום קבורתו לא נודע. בעקבות חקירה של הענף לאיתור נעדרים בצה"ל בשיתוף היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, התברר כי עם נפילתו הוא נקבר בבית העלמין במעלה החמישה וביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים. טכס גילוי מצבה נערך בהר הרצל בתאריך כ"ג בכסלו תשע"א (30.11.2010).