האמרמן, יוסף

נולד בשנת תרס"ה (1905) ברוזניטוב שבגליציה המזרחית. לימים היה סוחר בריכנברג שבצ'כוסלובקיה וממייסדי סניף "העובד" בעיר זו. ב-1935 עלה לארץ-ישראל. כאן עסק תחילה בנגרות וכעבור זמן התנדב לשמירה כנוטר ביערות הכרמל – מקום שנודעה לו חשיבות יישובית-אסטרטגית מרובה בימי מאורעות הדמים של תרצ"ו. הדרך שבין יערות הכרמל לחיפה היתה נתונה בסכנה מתמדת שכן היתה מועדת להתקפות מצד הכנופיות הערביות. בכ"ז באב תרצ"ו (15.8.1936) הצטרף כנוסע למכונית שחזרה מיערות הכרמל לחיפה כדי לקחת את רובהו שמסר קודם לכן לתיקון. עמו במכונית היו צעירה אחת ושני נוטרים חמושים. בקרבת דאמון הוטמן לנוסעים מארב וכשהגיעו לאחד הסיבובים ומצאו את הדרך חסומה באבנים, נאלצו לעצור את המכונית. בו ברגע ניתך עליהם מתוך החורשה הסמוכה משלושה צדדים וממרחק של חמישה-עשר מטר לערך , מטר יריות. שני הנוטרים נושאי הנשק זינקו מן המכונית והשיבו אש אל התוקפים, אבל בהתקפה נפלו שלושה מן הנוסעים, ויוסף ביניהם. הניח אשה ובת. שמו הונצח בספרים "לאש ולמגן", ו"בדם ואש" – מאורעות תרצ"ו-תרצ"ז.