האזרחי, מאיר (“מיקי”)
בן יצחק ואביבה. נולד ביום ג' תשרי תשי"ד (12.9.1953) בירושלים ולמד בבית-הספר היסודי "יפה נוף" ובבית הספר התיכון ע"ש בויאר בירושלים. מנהל בית-הספר התיכון זוכר אותו כ"נער חושב, עדין רגשות ובולט בנוף של בני גילו". מאיר היה חניך תנועת "הצופים", הצטיין בקליעה למטרה ובקורס לספורט וכדורסל שהתקיים בנהלל, וזכה בתואר "חניך מצטיין". מיקי ניגן בגיטרה קלאסית, בעיקר פלמנקו, הרבה לקרוא ספרות יפה ופילוסופיה ואהב לבקר בתיאטרון. אף על פי שהיה בעל חוג מכרים נרחב, היה נער בעל נפש רגישה, מופנם למדי, לוחם לצדק ולא יכול להשלים עם עוולה ועיוות דין. מיקי התגייס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 והתנדב לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות עבר הסבה ללוחם חרמ"ש, סיים קורס רגמים ונשלח לאזור תעלת סואץ. לאחר מכן סיים בהצלחה קורס מ"כים והוצב ביחידת סיור חטיבתית, שעשתה רוב הזמן בקו התעלה. על שירותו הממושך בקו זכה ל"אות השירות המבצעי". ביום כ"ט באדר ב' תשל"ג (2.4.1973), נפטר רב"ט מאיר בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "מהיום הראשון שהגיע מאיר ז"ל ליחידה התגלה כבעל אופי שקט, נוח, אוהב לעזור לזולת ובעל יוזמה אישית ותושיה. זכורים לי הימים בהם ציינו בפני מפקדיו בסיפוק רב את כושר עבודתו וחריצותו, שהתבלטה מעל שאר חבריו". פינת הנצחה לזכרו הוקמה על ידי הוריו באכסניית הנוער בקרית-ענבים, הקרויה על שם סבו – מאיר האזרחי.
