ד”ר שפיר (איינשפרוך), משה

בן יוכבד ובנימין, נולד ביום י' בטבת תש"י (30.12.1949) בעיר שצ'צ'ין שבפולניה. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1950. תחילה גרה המשפחה במעברת "מחנה ישראל", ואחר-כך עברה למגורי קבע ביהוד. משה היה ילד שובב ותוסס, אהוב על חבריו הילדים ו"מרגיזן" בבית-הספר. הוא החל ללמוד בבית-הספר היסודי "הרצל", וסיים את בית-הספר התיכון המקיף – שניהם ביהוד – במגמה העיונית ביולוגית. בנערותו היה משה חבר בתזמורת הנוער של יהוד, וניגן בה על אקורדיון. הוא ניחן בכשרון מוסיקלי, ואהבתו למוסיקה קלסית הייתה רבה. משה גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1968, והוצב בגולני. לאחר קורס המ"כים, הוא היה מדריך בגולני, ובשלב מאוחר יותר הוצב לחיל-המודיעין. התמחותו הייתה צילום טכני, וזאת הייתה אהבה מילדות, שכן לאביו היה סטודיו לצילום ומשה יכול היה לנצל לצרכיו את הציוד המשוכלל של הסטודיו. לבסוף, הוא שירת כמש"ק מודיעין קרבי. בתחילת אוגוסט 1971, שוחרר משה מהשירות הסדיר. טוב ליבו ונטייתו לעזור לבני אדם, העלוהו על מסלול הרפואה. משה נסע לאיטליה, ולמד בפקולטה לרפואה בבולוניה. במרוצת שש שנות לימודיו הוא נשא לאשה את חבצלת, ולזוג נולדו בן ובת. עבודת הגמר שלו, עם סיום הפקולטה לרפואה, נסבה על טיפוס הבהרות. כששבה המשפחה לארץ, בחר משה להתמחות באורתופדיה, ועשה זאת בבית-החולים "אסף הרופא". הוא היה דייקן מאוד בעבודתו, חברותי ואהוב. כמו-כן, היה משה אחראי על ציוד הצילום במחלקה ותיעד בצילומיו את המקרים הרפואיים המעניינים. בזמנו הפנוי הוא הרחיב וטיפח את תחביבו – הצילום – והרבה לצלם ולפתח תמונות אמנותיות של טבע בעיקר. משה אף עסק בספורט – אתלטיקה קלה וריצות למרחקים ארוכים. המשפחה עברה לגור בשיכון הרופאים, שליד בית-החולים "שמואל הרופא". זוהי שכונה של בתים קטנים, הטובלת בירק, ומשה טיפל וטיפח את גינת הבית והמדשאה שסביבו. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, נקרא קצין הרפואה משה לשירות פעיל ונשלח לבית- החולים בצפת, לסייע לצוות המקומי בטיפול בפצועים. הוא עשה לילות כימים בטיפול בפצועים הרבים, בלא מנוחה כמעט. ביום כ"ג בסיוון תשמ"ב (14.6.1982), נפל קצין הרפואה משה בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן. הוא השאיר אחריו אשה, שני בנים, בת, הורים ושני אחים