fbpx
דרעי, חנניה

דרעי, חנניה

חנניה, בן איטה ויוסף, נולד בשנת תשי"ב (1952) במרוקו ועלה לארץ עם בני משפחתו בשנת תשט"ז (1956). אחרי שעלתה לארץ התגוררה המשפחה בגן-יבנה, שם למד חנניה בבית-הספר. הוא היה צעיר חברותי, אוהב חיים, מסור מאוד למשפחתו, שבה היו שבעה אחים ואחיות. הוא עזר להורים לטפל באחיו, לחנכם ולפרנסם. על אף שהיה הצעיר בגילו מבין האחים במשפחה, היה מבוגר בהתנהגותו. חנניה גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1969, למד את מקצוע הטבחות והבישול ושירת כטבח בבסיסים ובמטבחי שדה, ביחידות קרביות בחי"ר ובשריון. הוא היה חייל ממושמע ומסור לעבודתו ומילא את תפקידיו לשביעות רצונם של מפקדיו. בסוף תקופת שירותו הסדיר ובשירות המילואים היה אחראי על משמרת במטבחים צבאיים. במלחמת יום הכיפורים שירת חנניה בסיני. ביום י"א בטבת תשל"ד (5.1.1974) נפגע ונהרג בהפגזה של המצרים על בסיס צה"ל, שבו שירת סמוך לעיר סואץ, ליד התעלה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגן-יבנה. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון כי חנניה היה חייל מסור וחבר נאמן, ואהוד על הכל.

כובד על ידי

דילוג לתוכן