fbpx
דרזי, דורון (דניאל)

דרזי, דורון (דניאל)


בן נירה ומשה. נולד ביום כ"א בתשרי תשל"ג (29.9.1972), בירושלים. עד כיתה ז' למד דורון בבית-הספר היסודי בשכונת נווה יעקב והחליט להמשיך את לימודיו בחברת-נוער, למרות שהיה קשור מאוד לבני משפחתו ובמיוחד לאחיו הצעיר דודו. הוא הגיע לקיבוץ עין גדי, לכיתת 'צאלון' ו'אומץ' על-ידי תהילה וחנן רז. את לימודי התיכון סיים בבית-הספר השש-שנתי שבקיבוץ וקיבל תעודת בגרות ובה ציונים טובים מאוד. לדוגמה: פיזיקה 3 יחידות – טוב מאוד; כימיה 5 יחידות – טוב מאוד; מתימטיקה 4 יחידות – טוב. דורון היה מאוד מוזיקלי ואהב לנגן בגיטרה ובמפוחית, אך תחביביו הגדולים ביותר היו הטיולים ברחבי הארץ והצילום. הוא חיבר בין שני תחביבים אלה: המצלמה היתה תמיד בתרמילו בכל טיול והיה לו אוסף נדיר בן יותר מ- 1000 שקופיות ובהן תצלומים יפהפיים, שהעידו על עין בוחנת ורגישות ליופי. בתקופה שבין סיום הלימודים לגיוס לצה"ל עבד דורון עם דודנו וחברו בעבודת שיפוצים בבניינים. הוא עבד קשה ובכסף שחסך יצא לטיול קצר ביוון. בתקופת עבודתו נקרא לגיבוש בסיירת מטכ"ל ועבר אותו בהצלחה, אך לא הגיע ליחידה כיוון שבמועד גיוסו נמצא ביוון. כשאר בני גילו התכונן לערוך טיול למזרח הרחוק לאחר השחרור. דורון היה בחור גבוה וחסון, בעל כושר גופני מעולה, יכולת אינטלקטואלית רבה ותכונות של מנהיג. הוא רצה להיות טייס – אלא שהדבר לא עלה בידו. דורון גויס לצה"ל בפברואר 1991. בשל איכותו הגבוהה צורף לקורס-טיס, אך כעבור שלושה חודשים הועבר מהקורס בשל טעות בניווט והתנדב לחיל-הרגלים, לצנחנים ולאחר-זמן מה התנדב ליחידת המסתערבים 'שמשון'. הוא קיבל הכשרה מיוחדת למשימות היחידה, למד ערבית ומשחק וסיים בהצטיינות את קורס המ"כים וקורס הלוחמה בטירור. את חופשותיו בילה בביתו בירושלים ובקיבוץ עין גדי, שהיה לביתו השני ובו פגש את שירה חברתו שאהב. למרות השירות הקשה, המתיש והמסוכן ביחידה לא נשמעה מפיו אף מלת תלונה או אי-שביעות רצון ותמיד ריחף חיוך על פניו. היה צנוע, ביישן, החלטי במעשיו ואהוב על כל יודעיו. ביום 1.8.1992 יצא 'הצוות של חגי' ובו דורון, ללכוד מבוקש חמוש שהתבצר בתוך בית בחאן-יונס. בקרב שהתפתח נפצעו שניים מהלוחמים. דורון הצליח לחלצם מתוך הבית והמשיך בקרב עם המחבל עד שנפצע אנושות. יומיים לחם דורון על חייו וביום ד' באב תשנ"ב (3.8.1992) נפל סמל דורון כתוצאה מפציעתו בקרב בחאן-יונס. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, סמוך לקבר דודו – דניאל חי אשורי, שעל שמו הוא נקרא – שנפל בקרב לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. אלוף הפיקוד, האלוף מתן וילנאי, ספד לדורון ליד הקבר ואמר, בין השאר: "לא זכיתי להכיר את דורון אישית אך אני מכיר את היחידה, יחידת 'שמשון'. הנמצאת חדשות לבקרים בכותרות. מבקרים מכל עבר, אני מזכיר לכולם שהיא בנויה מעשרות לוחמים, שדורון ז"ל היה אחד מהם. מבצעים משימות ברצועה יום ולילה ללא חשבון, בסיכון גבוה, באומץ ובדבקות רבה. כל שאני יכול להבטיח הוא שאנחנו ננצור בלבנו את דורון ושהקורבן לא היה לשווא…" לאחר נופלו הועלה דורון לדרגת סמל. השאיר אחריו הורים, אח – דוד, שתי אחיות – דניאלה ודפנה ואחות חורגת – מורן. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דורון היה חלק מחבורה של לוחמים, שעוסקת במלחמה קשה ומסובכת הכרוכה במתח רב ובתעצומות נפש שלא כל אדם יכול לעמוד בהן. התקופה הנוכחית מתאפיינת במאבק יום-יומי. מבצע רודף מבצע, במקום בילויים של שבתות וחגים בתוך המשפחה, פעילות אינטנסיבית וקשה ברמת סיכון גבוהה ובהקרבה אישית גבוהה. דורון ביצע את כל המשימות המוטלות עליו בצורה טובה ומקצועית, תוך גילוי אומץ-לב ודבקות במשימה. במבצע האחרון, ממנו לא שב, דורון לחם כגיבור אמיתי, חילץ פצועים תחת אש, חיפה על הכוח המסתער ונפגע". ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין כתב במכתב התנחומים למשפחה האבלה: "לא היתה לי הזכות להכיר את דורון ז"ל. רק זאת אני יודע: בנכם נפל במשימת-קרב, במלחמה נגד הטירור, ואלמלא דורון וחבריו לא היינו כולנו יכולים להמשיך ולחיות כאן, לבנות ביתנו ולהקים עם ומדינה. אני יודע היטב כי אין בכך כדי לנחם אתכם. עוד לא נולדו המלים אשר יכולות להחליף את הכאב הנורא, את שברון-הלב ההולך אתכם כל יום, כל שעה. אין לי אלא לבקש מכם לעשות כל שאפשר להמשיך, לנשוך שפתיים, לבכות – ולהמשיך". מאוחר יותר הוענק לדורון ציון לשבח מאת אלוף הפיקוד. על גילוי אומץ-לב, כושר מנהיגות ודבקות במשימה. בציון לשבח, הראשון שהוענק ללוחם מיחידת 'שמשון' נאמר: "דורון חילץ את מפקדו אשר נפצע תוך כדי קרב, ונטל את הפיקוד על הכוח וזאת תוך סיכון עצמי רב". ביום השלושים לנופלו הוציאו הקיבוץ והמשפחה חוברת לזכרו ובה דברים וזיכרונות עליו וכן מכתבים שכתב; בשבועון "במחנה", עיתון חיילי ישראל, שיצא לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מתואר בפירוט רב קרב הגבורה של דורון וחבריו. כן פורסם הקרב בכל העיתונים בישראל. באזכרה שנערכה ביום ה'שלושים' לנופלו של דורון אמר ח"כ בנימין נתניהו, בין השאר: "דורון וחבריו ליחידה שקיפחו את חייהם בחודשים האחרונים הם ממובילי הנופלים, שכן בזכותם מתאפשרת ריבונותו של העם היהודי בארץ-ישראל". מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף יום-טוב סמיע, אמר באזכרה שנערכה לדורון בקיבוץ עין-גדי: "בעצם אני מכיר את דורון באופן אישי וצמוד ממפגשים עם היחידה הזו, וממה ששמעתי מההורים בירושלים וממה ששמעתי עכשיו, דורון מגלם באופן מובהק את תבנית הנוף של המולדת שלנו, את מה שכולנו גדלים עליו בדיוק. אותם דברים שפעם ייזכרו, ובהחלט אלה דברים שברור לחלוטין שההתנהגות של דורון בדקות האחרונות שלו בקרב הוא תוצר ישיר של ההתנהגות שלנו, שבאה לידי ביטוי הערב, כאן. הדקות שעליהן אני מדבר, לי היו כמו נצח. דורון פעל באופן שכולנו, חברים לנשק, חברים ליחידה, הכוח והמפקדים, מצפים מבחור שהוא ממובילי הכוח, שכאשר הוא רואה את חבריו נפגעים, יגש ויכוון את האש שלו לעבר מקור הירי וכך בדיוק ביצע דורון". משפחתו הנציחה את זכרו בשני ספרים שהוציאה לאור, ובהקמת חדר זיכרון.

דילוג לתוכן