דרושקובסקי, אילן

בן ד"ר סטניסלב וכריסטינה. נולד ביום ט"ו בטבת תרפ"ח (8.1.1928) בקרקוב (פולין). האב היה מגדולי עורכי-הדין והאם היתה רופאה. למד בבית-הספר אשר בקרקוב ואחר-כך בקרולבסקה-הוטה, אשר בשלזיה העילית, מקום שם התגוררו הוריו עד שנת 1939. עם הכיבוש הנאצי מצאו אילן והוריו מחבוא בבתי-ידידים; כן שהה זמן-מה במנזר, בבית-ספר לנערים קתולים. בתקופה שלפני השחרור היה כלוא במסתרים בבית-ידידים יחד עם אביו. אחרי השחרור השלים את כל לימודיו, עמד בהצלחה בבחינות-הבגרות, ואף סיים שנת-לימודים ראשונה בבית-הספר לרפואה באוניברסיטה של קרקוב. בעזבו את הלימודים יצא להכשרה בבילבה. היה מן הבודדים שידעו עברית על בוריה (את השפה למד מפי אביו ומפי כמרים, שהיו מרצים באוניברסיטה); כך נתגלגל להיות מורה לעברית בבילבה. בשנת 1949 עלה לארץ עם קבוצת "במבחן" ונכנס להכשרה בקיבוץ עמיר, בו התמסר לעבודה בענפי הגן והזבל האורגני. היה מרבה בטיולים ברחבי הגליל-העליון והתעניין בצמחים שונים ובעיקר בצמחיית-הבר שבסביבה. בהיותו שם פגש את הערבים לראשונה, החל ללמוד את שפתם ומנהגיהם; כן היה לוחם את מלחמתם לשיווי-זכויות. בגרעין היה חבר מרכזי וריכז ענייני פנים וחוץ גם יחד. עם הגרעין הצטרף לקיבוץ רבדים ועם ההכשרה כולה התגייס לצה"ל (מאי 1951). בשובו מן השירות הצבאי הוטל עליו תפקיד הגזברות אשר מילא באופן יסודי. לאחר-מכן יצא ברשות הקיבוץ לירושלים כדי להשתלם במדעי-החקלאות. בכוחות עצמו התקיים (בעבודת-בניין ובשמירת-לילה) באשר לא רצה להיות נתמך על-ידי הקיבוץ. הוא טען, כי הארץ והקיבוץ זקוקים לחקלאים מאומנים ומכאן שלא המשיך בלימודי-הרפואה. יחד עם זה לא הניח ידו מפעילותו הפוליטית כחבר ועידת הסתדרות הסטודנטים; כן היה פעיל בקרב הסטודנטים הערבים. בהיותו באימונים התבלט בכוח-סבלו ונאמנותו לתפקידיו ובהקרבתו העצמית. ביום ה' בתשרי תשי"ז (10.9.1956) נפל בקרב בסביבות-דווימה. הובא למנוחת-עולמים במשק רבדים. דברים עליו וקטעים ממכתביו מובאים בחוברת שהוצאה לזכרם של הנופלים בקרב דווימה על-ידי חבריהם לאימונים. במלאת שנה לנפלו הוציא קיבוץ רבדים חוברת הנושאת את השם "אילן", הכוללת דברים עליו ולזכרו.