דרור, נסים (‘מקס’)

בן ציון ווילמה. נולד ביום כ"ה באלול תרצ"ג (16.9.1933) בטריפולי שבלוב. שנה אחת לאחר קום מדינת ישראל, ונסים אז בן 16, עלתה המשפחה לישראל. ראשית מגוריה היו במושב בית-שקמה. בגלל תנאי המצוקה, ששררו באותם הימים, נמנע מנסים להשלים את השכלתו הפורמלית, שראשיתה בבית-הספר 'רומא' שבטריפולי. במושב עסק בהשגחה על טרקטורים. בפברואר 1955 גויס נסים לצה"ל והוצב לחיל-המודיעין. הועסק כמפעיל ציוד והיה מסור לעבודתו. הועלה לדרגת רב"ט. במסגרת החיל נטל חלק במלחמת קדש. עוד עתיד היה ליטול חלק בשתי מלחמות נוספות – מלחמת ששת-הימים ומלחמת יום-הכיפורים – במסגרת שירות-מילואים מבצעי. משסיים את השירות הסדיר, ניסה נסים ללמוד לקראת בחינות-בגרות אכסטרניות, אבל לא עמד בכך מפאת גילו המתקדם ובשל צורכי פרנסה. הוא פיצה את עצמו על-ידי קריאה מרובה בספרים, במיוחד בתחום תולדות עם-ישראל. כן היה פעיל בעבודה בתנועת-נוער בפתח-תקוה, ולמטרה זו סיים קורס למדריכי-נוער בבית-ברל. היה בו דחף לעבודה מפלגתית וציבורית. בינתיים עברה המשפחה לגור במעברה במחנה-ישראל, ונסים דאג להעתקת מושבה לפתח-תקוה, אם-כי גם שם לא היו תנאי-המגורים משופרים. הוא התחיל לעבוד בתעשייה האוירית בלוד. מנעוריו סבל ממחלת הקצרת, ועובדה זו המריצה אותו לעבור לאקלים יבש לנגב. שנים מספר אף עשה באילת, שם עבד בחברת ק.צ.א. האב נפטר, ונסים חזר לבית משפחתו כדי לסעוד אותה. אך מחלת הקצרת, שלא חל בה שיפור, שוב הכריחה אותו לעבור לסביבה של אקלים יבש. הוא מצא מקום עבודה בתעשייה האוירית בבאר-שבע והתגורר בערד, שאקלימה נוח לסובלים ממחלה זו, היה מאושר בעבודתו, בה ניתן לו לתפקד כפקח-ייצור וכממונה על פרוייקט מעניין. נסים נקרא לתקופות רבות של שירות-מילואים פעיל. עלה לדרגת סמל. ביום כ"ב באדר א' תשל"ו (23.2.1976) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבפתח- תקוה. השאיר אחריו אם וארבע אחיות. מפקדו של נסים כתב למשפחה השכולה: "נסים יקירכם שירת ביחידתנו תשע-עשרה שנה – בשירות סדיר ובשירות-מילואים. במשך תקופה ארוכה זו התבלט נסים במסירותו, בנאמנותו ובגישתו האוהדת לחבריו-פקודיו ולמפקדיו כאחד". לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר.