דרומי (פופובסקי), אשר

בן פישל ועטרה. נולד ביום כ"ח בשבט תרפ"ז (31.1.1927) בעיר שדליץ שבפולין. משפחתו – והוא בתוכה – עלתה לארץ בשנת 1933. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "גאולה" בתל-אביב. השתייך ל"הנוער העובד". עם כל מסירותו ללימודים לא הסתגר בד' אמותיו ובגיל י"ד הצטרף לשורות ה"הגנה", בה עבר אימונים מרוכזים, השתתף במחנות וסיים קורסים שונים עד שהגיע לדרגת מפקד. הממונים עליו הבחינו במרצו, באחריותו, באומץ-לבו ובכשרו הארגוני. החל לעבוד ב"סולל בונה" אך עד-מהרה נכנס לשורות חי"ש, בהן התאמן בסוגי-נשק שונים ומתוך לימוד תנאי-השדה הכיר כל הר וגיא בארץ. בימי המאבק השתתף בעליה ב', ב"ליל וינגייט" ובהתקפה על שרונה. בפרוץ מלחמת-הקוממיות השתתף בכמה קרבות חשובים – כגון, בהגנה על שכונת-התקוה וכפר-סלמה שבתל-אביב, ההגנה על נגבה, כיבוש בית-עפה, פריצת הדרך לנגב וכיבוש משטרת בית-גוברין. אחרי מלחמת-הקוממיות היה קצין-מטה בהקמת משמר-הגבול, מדריך בקורס מג"דים, מפקד בית-ספר פיקודי בפיקוד המרכז ובינואר 1955 הוענקה לו דרגת סגן-אלוף. על אף גילו הצעיר ודרגתו הגבוהה לא גבה לבו. נעים-הליכות היה ונר לרגליו – תום ויושר. ביום ב' בכסלו תשי"ז (6.11.1956) נפל בשעת מילוי תפקידו יחד עם אלוף אסף שמחוני. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ובן. זכרו הועלה בספר "מתוכנו יצאו" – על תלמידי בית-הספר היסודי "תל-נורדאו" בתל-אביב, שהוציאו ההורים יחד עם הנהלת בית-הספר.