דעוס, ישראל

ישראל, בן שרה ויחיא, נולד בשנת תש"ז (1946) בתימן כבן זקונים להוריו, והששי במספר. בשנת תש"ט (1949) עלתה המשפחה לארץ והתיישבה במושב אחיעזר, שם למד ישראל בבית-הספר היסודי. אם כי בתחילה היה קשה לו להינתק מסינור אמו, הרי עד מהרה התאקלם בחברת הילדים ואף התגלה כבעל כושר מנהיגות טבעי. ישראל, או ישרוליק כפי שכינו אותו במושב, הצטיין מגיל צעיר בכשרונות מיוחדים למוסיקה, בשירה ובפריטה על כלי נגינה שונים, אף על פי שאיש לא למדו לנגן. מלבד זאת הצטיין ישרוליק במשחק על במה ורבים נבאו לו עתיד מזהיר כשחקן. "כשרונו הגדול ביותר", מספר אחיו נסים, "היה בישיבה ליד ההגה. תושבי הכפר יודעים לספר שכאשר ראו משאית ללא נהג, ידעו שעל מושב הנהג יושב ישרוליק הקטן". משסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, עבר ישראל ללמוד בישיבת בני-עקיבא "נוה הרצוג" שבניר גלים. בד בבד עם הלימודים, נשא בנטל כלכלת המשפחה וטיפוח המשק. אך למרות עומס העבודה והלימודים מצא זמן לפעילות בתנועת הנוער "בני עקיבא", השתתף במחנות קיץ ובטיולים ושיחק בכדורגל בקבוצה המקומית. סיפר אחיו נסים: "ישרוליק היה מקור השמחה בבית ובכל חברה בה נמצא. נדמה כאילו בא לעולם אך ורק כדי לחמם ולרומם את לב הבריות. במחיצתו תמיד הייתה עולה בת צחוק על פניך, ולא פלא שכל מיודעיו נמשכו לקרבתו כדבורים אל הדבש". ישראל גויס לצה"ל במחצית פברואר 1967, והוצב לחיל השריון. בחיל עבר קורס במקצועות-טנק וקורס טען-קשר. בראשית יולי 1970 סיים את שירותו הסדיר וחזר למשק. אם כי אהב את חיי הצבא, העדיף את השלווה ואת הנוף של הכפר. מאהבתו הרבה לטבע, וביחוד לצומח, בחר לו כמקצוע להיות גנן במשתלת "חמד". בעבודתו זאת הצליח מאוד ותוך זמן קצר נתמנה מנהל המשתלה. לפי עדות האח, הפכה המשתלה להיות גם מרכז חברתי, שכן חבריו הרבים של ישראל לא החמיצו אף פעם את ההזדמנות לבקרו במקום עבודתו ולהנות מחברתו המלבבת. במלחמת יום הכיפורים לחם ישראל בחזית הדרום. באחד הקרבות הקשים שהתחוללו ב"חווה הסינית", עלה הטנק שלו על מתחם של המצרים, הטנק נפגע מאש האויב וישראל נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז משה דיין: "ישראל היה חייל טוב וחבר מסור. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו". לזכרו של ישראל תרמו הוריו ספר תורה, שהוכנס לבית-הכנסת שבמושב אחיעזר; הוריו ואחיו של ישראל תרמו כסף לבניית תיבה מן המפוארות בארץ, בבית הכנסת "ניצחון ישראל" על-שם חללי צה"ל מבני מושב אחיעזר; כמו כן נכתבה חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו, ובחוברת שהופיעה מטעם איגוד המושבים, פורסמה רשימה על ישראל.