דסקל, יעקב
בן מיכאל וחנה. נולד ביום כ"ג בסיון תש"ז (11.6.1947) במחנה מעפילים אשר בניקוסיה שבקפריסין. ההורים היו אז בדרך עלייתם לארץ, ובן חמישה חודשים היה בהביאם אותו אתם לנמל חיפה. בהגיע יעקב לגיל הלימודים למד בבית ספר יסודי בחיפה וסיים את לימודיו בבית "תלמוד תורה" אשר בכפר אתא. לאחר מכן למד ב"ישיבת הדרום" ברחובות. שם למד שש שנים רצופות וקיבל תואר של מורה מוסמך. כל הימים, מילדותו, היה קשור לאמונתו וצעצועיו החשובים ביותר היו ספר תורה קטן – ומגבת, אשר שמשה לו כתחליף לטלית. קשור היה לבני משפחתו בכל נימי נפשו והתעניין בגורלו של אחד מבני המשפחה שנגזר עליהם ההשמד באושוייץ. בשנים 1965-1966 סיים את לימודי המכון התורני הפדגוגי ונרשם ונתקבל לפקולטה למתמטיקה ולפיסיקה באוניברסיטת "בר-אילן". בנובמבר 1967 צריך היה להתחיל בלימודים, אלא שהוא גויס לצה"ל ביולי 1967. הוא לא הספיק לשרת בשירות חובה אלא חודשים אחדים, כי בליל הושענא רבה, הוא יום כ"א בתשרי תשכ"ח (25.10.1967), נפל על משמרתו על יד גשר דמייה בהיתקלות במארב אויב. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר אתא. זכרו הונצח על ידי פועלי אגודת ישראל, שהקימו קופת גמילות חסדים על שמו. הועד להנצחת זכרו של יעקב הוציא ספר אשר שמו נקרא עליו; על ידי ההכנסות מהפצתו אמרו לממן את כל המפעלים להנצחת זכרו כגון: רכישת ספר תורה, קרן שנתית לפרסי ספרים בין תלמידי "ישיבת הדרום" והוצאת קובץ תורני שנתי לשמו ולזכרו. ביום השנה לנפלו סידר הועד להנצחת שמו אזכרה, אשר בו הוכנס ספר תורה להיכל ה"ישיבה" ואחרי שהושמעו דברי הספד לזכרו חולקו פרסים לבעלי חבורים תורניים מבין תלמידי ה"ישיבה. לזכרו נקבע לוח זכרון בבית הכנסת "אוהל-פינחס" בקרית אתא, שבו היה נוהג להתפלל בזמן היותו בחופשה. בספר "במעלות גיבורים" שבעריכת ישראל ארליך הוקדשו לו כמה עמודים.
