דנן, יוסי

בן ראול וגרציה. נולד ביום א' בניסן תש"ז (22.3.1947) בחיפה להורים שעלו באותה שנה ממרוקו. כבר בגן-הילדים גילה כישרון בציור וכן סקרנות רבה לכל הסובב אותו. נטיות אלו הלכו וגברו במשך לימודיו בבית-הספר היסודי 'דרור' שבקרית-אליעזר. יוסי אמנם נהג לשחק ולהשתולל כלל בני-גילו, אבל הוא גם ידע להשאיר לעצמו מספיק פנאי לציור, למוסיקה ולקריאה. תחומים אלה טיפח גם בעת לימודיו בגימנסיה ההומנית שבחיפה. בשנתיים האחרונות של לימודיו ב'תיכון' עבד בערב במרכז הקהילתי, שהדריך מורים ומורות מארצות אפריקה המתפתחות. בנובמבר 1965 גויס יוסי לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. עבר קורס לצניחה ולאלחוטני-מורס. בקורס זה צוין כחניך למופת, במכתב ההערכה נאמר: "הישגך הנאה הוא פרי עמל ושקדנות, מסירות ודוגמה אישית בעבודתך היומיומית כחניך תורן מחלקתי. גישתך החברית וההקפדה על ביצוע ההוראות על-ידי מחלקתך השרו אוירת יצירה וביצוע נאות, שתרמו להישגיה הנאים של המחלקה". יוסי הועבר לחיל-הקשר ועבר קורס למש"קי-קשר. עלה לדרגת רב"ט ולאחר-מכן לדרגת סמל. נטל חלק במלחמת ששת-הימים והשתחרר מן השירות הסדיר בנובמבר 1968. יוסי מצא עניין בעבודה בחפירות ארכיאולוגיות במדבר-יהודה. כן ירד לאבו-רודס ועסק שם בצלילה תת-ימית, שמטרתה חיפושי נפט. אבל לבו הלך אחר עיסוק שיש בו כדי למצות את כישרונותיו הטבעיים. הוא התחיל, אפוא, ללמוד את המקצועות גרפיקה וטלויזיה. באותה עת הכיר את פנינה, אשר נשאה לאישה בינואר 1972. אחרי נישואיהם עברו לרמת- גן ואחרי-כן הקימו את ביתם ברעננה. כעבור שנתיים נולדה בתם מור, שהסבה להם אושר אין-קץ. בינתיים הגשים יוסי את חלומו: הוא נתקבל לטלויזיה הלימודית בתל-אביב כגרפיקאי וערך תכניות לגיל הרך. חבריו לעבודה אהבוהו והעריצוהו על שלות-נפשו ועל מסירותו לעבודה, על ציוריו העדינים, העשויים לתאר כל מצב יפה ועדין, על רגישותו לכל מה שקשור בילדים ובהוראה להם. הטלויזיה היתה לו מקום-עבודה נעים ואהוב. בעבודה זו דלה ממשאבי-אנוש וביטא את אישיותו. כל ציור היה קשור באופיו ובהסתכלותו בפרטים הקטנים שבדברים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח יוסי עם יחידתו לגיא-הדמים בסיני, עבר את התעלה ושהה שם עד למחצית פברואר 1974. הוא יצא מן המלחמה בריא ושלם. אך מזלו לא עמד בשירות-המילואים האחרון שלו. יוסי נמנה על הצנחנים שעלו על ה'הרקולס', שהתנגש בהר הילל וקיפח את חייו בעת מילוי תפקידו, ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אח ואחות. הוריו הנציחו את זכרו בהכנסת ספר-הפטרות לבית-הכנסת 'היכל ר' חיים חביב' שבחיפה.