דנינו, ימין (בני)

בן רחל ושלום. ימין נולד בי"ג באייר תשי"ט (21.5.1959) בקזבלנקה שבמרוקו. היה הילד השביעי, בן הזקונים במשפחה. בשנת 1962 עלתה המשפחה לישראל, לעיר דימונה, שם הוא גדל והתחנך. את לימודי בית הספר היסודי למד בבית הספר "בן עטר", לאחר מכן למד בבית הספר "אפלמן" ומשם עבר לבית הספר "עמל". עם סיום לימודיו התגייס ימין, שכונה ע"י חבריו ומשפחתו בני, לצבא, ליחידת משמר הגבול. הוא המשיך לשירות קבע במשמר הגבול. שירת בפלוגה מ"ז במג"ב איו"ש, היה לוחם לאורך כל שירותו ושימש כאב לכל החברה הצעירים בפלוגה. תמיד נהגו להיוועץ בו ולהסתייע בו בכל דרך. בני היה אדם בעל ערכים שידע לכבד את הבריות, איש ישר שתרם חלקו בפלוגה, ידע לקחת יוזמות ולטוות דרך לכל הלוחמים הצעירים שהגיעו לפלוגה וללמדם את רזי השיטור והמקצועיות בשטח. בשנת 1995 נישא בני לאוסנת, ומנישואין אלו נולדה דניאל בתו הבכורה. אחרי שתמו נישואיו, בשנת 2000 הוא נשא לאישה את סיגלית ונולדו להם שתי בנות, אופל וחושן. נישואיו של בני לסיגל הרחיבו את משפחתו והוא צירף את ילדיה מעוז ומאי, יחד הם היו למשפחה גדולה ומאושרת. בני היה בעל לב רחב, ואב למופת לכל ילדיו. בני היה ידוע כאוהד כדורגל של הפועל דימונה ושל מכבי נתניה. כל חבריו יודעים לספר על אדם שאהב לעזור לזולת, אהב את החיים והיה אהוד על הכול. ב-2.5.2005 נפלה על משפחתו של בני בשורת איוב, עת התגלתה בגופו מחלת הסרטן. עוד לפני שחבריו ומשפחתו עיכלו את רוע הבשורה, ביום ה' בסיוון תשס"ה (12.6.2005) נפטר רב-סמל בכיר בני. בני היה בן ארבעים ושש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בדימונה. הותיר אחריו אישה ושלוש בנות, שני אחים וארבע אחיות.