דניאלי, אברהם (שאמי)

בן יפה ואהרון. נולד בט"ז בכסלו תרע"ד (15.12.1913) בדמשק שבסוריה. אביו גוייס בתחילת מלחמת העולם הראשונה לעבודות כפיה בצבא התורכי (סח'רה). כשהגיע הצבא הבריטי לתעלת סואץ ערק האב וחזר לדמשק שם התחיל לעסוק במסחר בין הכפרים בהרים ואברהם הצטרף אליו במסעותיו. תחילה למד הנער בבית הספר העברי בדמשק ואחרי סגירתו המשיך את לימודיו בבית- ספר פרוטסטאנטי. בגיל שתים-עשרה הצטרף לאגודת "מכבי" ואחרי כן ל"החלוץ". בשנת 1932 עלה לארץ-ישראל, והיה בין מניחי היסוד לסניף "הנוער העובד" בחיפה. בחיפה עבד כמסגר ואת שעות הפנאי הקדיש לציור, תחביבו העיקרי. כינויו בפי חבריו ומכריו היה "שאמי" על שום מוצאו מדמשק (א-שאם). בשנת 1934 הצטרף לארגון ה"הגנה". כעבור שנה עברה המשפחה לקרית-חיים ואברהם מילא תפקידים אחראיים בסניף "הנוער העובד" וגם היה מדריך ה"הגנה", בעיקר בענייני קשר. במארס 1938 היה בין המשתתפים בעלייה לחניתה ונטל חלק בהגנתה בליל-ההתקפה הראשון על הנקודה החדשה. הוא המשיך לסייע סיוע פעיל לראשוני חניתה בעבודה ובהגנה. בט"ו בניסן תרצ"ח (16.4.1938), בדרכו חזרה לביתו, הותקפו הוא וחברו שנסע עמו על ידי כנופיית פורעים ערבית והשניים נורו ונהרגו. אברהם הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה.