דנגורי, יהודה

בן בתיה וציון, נולד ביום י' בטבת תרפ"ז (15.12.1926) בדמשק, בירת סוריה. בשנת 1934 עלה לארץ כ"בלתי חוקי" עם הוריו שהתיישבו בחיפה. תחילה למד בתלמוד תורה ואחר-כך בבית- הספר העממי "נצח ישראל". משסיים ללמוד הצטרף לתנועת "הנוער העובד", התחיל לעבוד במסגרות והשתלם במקצועו בשיעורי-ערב בטכניון. מטעם התנועה נשלח לקורס מדריכים ובשובו עסק בהדרכת נוער. עם צאתו להכשרה הצטרף לקבוצת- הכשרה בעין גב, היה בין פעיליה ושש לכל תפקיד שהוטל עליו. בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח וכעבור שנתיים השתחרר והצטרף לקיבוץ מנרה. היה נוח לבריות וחבר טוב, וגילה הבנה רבה בעבודה שעסק בה, ללא חשבון שעות והכנסות. ביום ט' באדר א' תש"ח (19.2.1948), נפל בדרכי הגליל, בלוותו שיירה ממחנה "וינגייט" למנרה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באיילת-השחר. לזכרו ולזכר חברו יוסי בן אמיתי הוציא קיבוץ מנרה חוברת-זיכרון במלאות שנה למותם.