דמתי, גבריאל (גבי)

בן עואד (עודד) ורומיה. נולד ביום כ"ט באלול תשי"ז (25.9.1957) במושב אחיהוד. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'ניר ישראל' במושב אחיהוד והמשיך ללמוד בישיבת בני-עקיבא שבמירון, במגמה של מסגרות-טכנית. גבריאל גויס לצה"ל באוגוסט 1976. את תחילת השירות עשה באופירה. סיים קורס מש"קים. מחמת המצב הקשה בבית לאחר מות האב, הועבר לבית-ספר למ"כים בכרמיאל, סמוך לאזור- מגוריו, ושם שירת כמש"ק-דת. וכך יכול היה לבקר לעתים קרובות בביתו ולסייע למשפחה. הוא דאג במיוחד לאמו שהיתה נתונה במצב קשה, כלכלית ובריאותית, ולפיכך תכנן גם ליטול על עצמו את עול משק המשפחה לאחר השחרור מצה"ל. מאותה סיבה ויתר על רצונו לעבור קורס-חובשים, כיון שזה חייב הארכת השירות. אישיותו, השופעת חביבות ורצון טוב, כבשה את כל אלה שהיו במחיצתו – לאהבו ולהתקשר אליו. כמש"ק-דת דאג במסירות לצורכי החיילים בכל-עת ובזמן המלחמה (השתתף במבצע-ליטני) נטל חלק, בקשה והחשובה שבמשימות שבמסגרת תפקידו: בזיהוי החללים. את כל מעשיו עשה במסירות ובאהבה. ביום ה' באלול תשל"ח (6.9.1978) נפל בעת מילוי תפקידו הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבמושב אחיהוד. השאיר אחריו אם, אחים ואחיות. לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל. זכרו הונצח בהקמת ספרייה תורנית בבית-הכנסת 'נחלת אחים' שבמושב אחיהוד. כן הוציאה המשפחה חוברת לזכרו, במלאות שנה לנפילתו.