fbpx
דמלין, דוד (דיוויד)

דמלין, דוד (דיוויד)


בן רובי ואליוט. נולד ביום ח' בסיוון תשל"ג (8.6.1973) בהרצליה, אח צעיר לאיזבל, שאול וערן. כשהיה בן חמש שנים עברה המשפחה לגור בכפר נטר ושם החל את לימודיו. בגיל תשע שנים, משנפרדו הוריו, עבר דיוויד לגור בתל אביב עם אמו ואחיו ערן. דיוויד למד ב"תיכון חדש" עד כיתה ח', אז עבר לבית-הספר לאמנויות "תלמה ילין" בגבעתיים, במגמת מוזיקה. כבר בכיתה ז' החל לנגן בקרן-יער במרכז המוזיקה ביפו, ובמהלך השנים ניגן בתזמורת "צלילי אביב" של מרכז המוזיקה ובתזמורת של בי"ס "תלמה ילין", שם היה נגן קרן ראשונה והשתתף בהופעות התזמורת בחו"ל. בשנותיו האחרונות בתיכון למד דיוויד גם ניצוח מוזיקלי, ושקל לעבור לתחום זה. בחודש נובמבר 1991 התגייס דיוויד לצה"ל. הוא לא היה מעוניין בפרוייקט מוזיקלי שהוצע לו ובחר בשירות קרבי, בחיל ההנדסה הקרבית. סיים טירונות כמצטיין פלוגתי, אחרי זמן מה נשלח לקורס מש"קים וגם אותו סיים כחניך מצטיין. דיוויד נשלח לקורס קצינים, סיים את בה"ד 1 כמצטיין פלוגתי ואחרי השלמה חילית הוסמך כקצין. תפקד כמפקד מחלקה בטירונות ובקורס מש"קים, והמשיך כסמ"פ בקורס המש"קים. בשנתו הרביעית בצבא מילא דיוויד תפקידי מ"פ בקורס מש"קים ועם פלוגה מבצעית בחברון, תפקידים המיועדים בדרך כלל למ"פ ותיק. לאחר שחרורו מהצבא נסע דיוויד לטיול בדרום אמריקה למספר חודשים, ובשובו החל בלימודים באוניברסיטת תל אביב, בחוגים לפילוסופיה ופסיכולוגיה. לדיוויד היתה נטייה לפילוסופיה יוונית, הוא גילה עניין רב בכתביהם של איסכילוס ואפלטון. אחד הסופרים המודרניים האהובים עליו היה קורט וונגוט, שכתב בין היתר את "בית מטבחיים 5" ואת "ארוחת בוקר של אלופים". בביתו היה לדיוויד אוסף נכבד של ספרי פילוסופיה ופסיכולוגיה, מחזות יוונים, ודיסקים קלאסיים רבים – הוא מאד אהב את יצירות המלחינים הרומנטיים המודרניים, כמאהלר וברהמס. בשנת 1998 התבקש דיוויד ע"י יושב-ראש אגודת הסטודנטים לרכז את המאבק להורדת שכר הלימוד. הוא לקח את התפקיד באחריות רבה, וניהל מאבק ארוך ומתוקשר עד שהגיעו לפשרה – היה אחראי לארגון הפגנות, ניהול המטות השונים, חסימת הכניסה לאוניברסיטה ועוד. במהלך המאבק ושביתת הרעב רזה בכ-10 קילוגרם, ונעצר מספר פעמים ע"י המשטרה. בתום המאבק נתבקש דיוויד ע"י אגודת הסטודנטים להיות רכז אקדמי של מכינה קדם- צבאית חילונית למנהיגים צעירים שהוקמה בקיבוץ מיצר, ברמת הגולן. הוא הסכים, ובתפקיד הרכז האקדמי החל לעניין בני 18 בלימוד שנת י"ג במכינה. במסגרת תפקידו שקד על הקניית ערכים, מוסר ופילוסופיה לבני נוער ע"י "חברותות" שקיים בביתו עד שעות הלילה המאוחרות. בד בבד פעל בנושא איכות הסביבה ברמת הגולן, בין היתר בפרוייקט מיחזור שהפעיל בבתי ספר ובפרוייקט ניקוי הנחלים. דיוויד גר בקיבוץ מיצר. כמו כל בני משפחתו הוא מאד אהב חיות, כילד נהג להקדיש שעות לטיפול בבעלי חיים ובקיבוץ אימץ כלבה, לה קרא גבי. במקביל לפעילותו ברמת הגולן החל דיוויד בלימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב, בתחום הפילוסופיה של החינוך, וכן עבד באוניברסיטה כמתרגל של סטודנטים לתואר ראשון בלוגיקה. באוניברסיטה הכיר את קרני, שהיתה לחברתו. תחילת עבודתו של דיוויד ברמת הגולן היתה בתקופה בה החל להתעניין בספורט הרכיבה על אופניים, אופני שטח ואופני כביש. הוא היתנה את עלייתו לשם בכך שיעשה זאת על אופניו. ואכן, דיוויד רכב מביתו בתל אביב לרמת הגולן על אופניים, ומאז חזר על הנסיעה הארוכה עוד מספר פעמים. כמו כן נהג לרכב עשרות קילומטרים מדי יום בכבישי ושבילי רמת הגולן. בסוף חודש פברואר 2002 יצא דיוויד לשירות מילואים בשומרון. לקראת השירות הוצע לו לבקש דחייה, אך הוא השיב בשלילה, בטענה שלא יוכל להביט בפני תלמידיו המתגייסים כשהוא בעצמו דוחה את גיוסו. הוא יצא לשירות בן חודש, כשבתרמילו, בין היתר, ספר הקוד האתי של צה"ל. ביום י"ט באדר תשס"ב (3.3.2002) נפל דיוויד בפעילות מבצעית. הוא הוצב עם חייליו במחסום מצפון לעפרה, בדרך לשכם. בשעת בוקר פתח מחבל באש לעבר המחסום, והרג עשרה אנשים, ביניהם דיוויד. איתו נהרגו: סרן אריאל חובב, רס"ר רפאל לוי, רס"ל ערן גד, רס"ל כפיר וייס, רס"ל אברהם עזרא, רס"ל יוחאי פוראת, והאזרחים – סרגיי בטורוב, ודים בלגולה ויצחק דידי. בן עשרים-ותשע היה דיוויד בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. ביום 8.6.2002, תאריך יום הולדתו של דיוויד, התקיים קונצרט לזכרו ביוזמת אמו, הנהלת האוניברסיטה ואגודת הסטודנטים. הקונצרט, להנצחת מורשתו ואהבתו לחיים של דיוויד, נערך ברחבת הדשא של אוניברסיטת תל אביב.

דילוג לתוכן