דינס, נחום

בן גרשון ורבקה. נולד ביום ג' בחשוון תשי"ג (22.10.1952) בחיפה. למד בבית הספר היסודי "תל-חי" וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון "הריאלי" בחיפה. היה חבר בתנועת הצופים בגדוד "עמית" ופעיל בגדנ"ע. הוא עסק בספורט – בעיקר בכדורגל וטניס – והרבה לפתח את כושרו הגופני בריצות ארוכות ובשחיות ממושכות. הוא השתתף גם בצליחות הכינרת ובצעדות ארבעת הימים מטעם הגדנ"ע. "חומי", כפי שכינוהו חבריו, היה איש רעים ונעים הליכות, שנשא עמוק בנפשו את חוויותיו ורגשותיו. הוא השתוקק להרבות את ידיעותיו בכל נושא ולכן הרבה מאוד לקרוא. הוא "בלע" כל חומר כתוב שנפל לידו: ספרים, עיתונים, אנציקלופדיות. חבריו היו אומרים עליו: "חומי קורא את העיתון מתחילתו ועד סופו, פרט לענייני בורסה". הוא היה קשור מאוד לאמו וכנושא לעבודת הגמר שלו בסיום בית הספר התיכון בחר ב"שואה", כדבריו, "משום שאמא עברה את הדברים האלה". בעבור עבודה זו קיבל ציון מעולה. חומי התגייס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והתנדב לשרת בחטיבת "גולני". כושרו הגופני המעולה סייע לו לעבור את הטירונות הקשה. אחרי כן עבר קורס מ"כים והיה למדריך טירונים מעולה. הוא היה אהוב על חבריו הלוחמים ועל מפקדיו, שידעו להעריך את כושרו ודרך טיפולו בטירונים. מפקדו ציין כי "קשה היה שלא להבחין בו, ולא רק בשל הופעתו הנאה והחיננית תמיד ובכל מצב, אלא בשל גישתו האחראית לביצוע כל דבר, קטן כגדול, שהיה עליו לבצע. זה גם הטעם שנשלח כמדריך בהשתלמות לחיילי הפלוגה החדשים". אחד מחייליו-חניכיו סיפר: "חייל מסודר ונאמן העומד לפני חייליו בגאוה, שכל רצונו ללמד את חניכיו ולעזור להם – כזה היה נחום. נחום שאף להקל עלי ועל חברי את חיי הצבא ובכל שיחה עמו הרגשנו את חמימות לבו ואת טיבו". ביום י"ח בכסלו תשל"ג (24.11.1972), נפל סמל נחום בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. משפחתו הוציאה לאור לזכרו חוברת הנושאת את שמו "נחום".