דיין, שמעון (יוחאי)
בן עליזה ודויד. שמעון נולד בי"ב באדר תשמ"ב (7.3.1982) בעכו. היה הבכור במשפחה בת שישה ילדים, אח לרוזט-נטלי, ישראל, בת-אל, אליאור וחי יובל. "האור של הבית", מתארת אימו. שמעון התגייס לצה"ל ושירת ביחידת דוכיפת. במהלך שירותו נפצע, טופל והחלים. לשירות בתי הסוהר התגייס שמעון ב-16.2.2005 כסוהר ביטחון בבית הסוהר חרמון, ולאחר תקופה הצטרף ליחידת נחשון. במקביל למד לתואר ראשון בקרימינולוגיה. בתפקידו האחרון שימש כסגן מפקד צוות ואז יצא לקורס הקצינים המשולב במסלול הייעודי. בשנת 2006 נשא שמעון לאישה את נחמה (נני). מישר שמעון נפל באסון הכרמל. ביום חמישי כ"ה בכסלו, א' חנוכה תשע"א (2.12.2010), התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד. השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש ועשרות נוספים של בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שכחה האש. בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א'. בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים. שלושים ושבעה מביניהם צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה. שמעון היה בן עשרים ושמונה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בכרמיאל. הותיר אחריו אלמנה, הורים וחמישה אחים.
