דיין, רם

רם, בן לילי ואנריקו, נולד ביום כ"ט בניסן תש"ד (22.4.1944), בקהיר שבמצרים ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1949). המשפחה השתקעה בבית-ליד ואחרי כן עשתה תקופת המתנה במושב אמונים, עד אשר עלתה על הקרקע עם מקימי כפר-היאור, שלימים נקרא כפר-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי האזורי "גדרות" במושב עשרת וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון החקלאי במגדיאל. רם היה גבה קומה, חסון ובעל כוח פיזי רב. מילדותו היה עצמאי בדרכו, עמד ברשות עצמו ולא נזקק לעזרתם של מבוגרים. הוא הכשיר את עצמו להיות חקלאי ובשעות הפנאי סייע להוריו במשק שהקימו בכפר אביב. הוא סייע לפרנסת המשפחה ואף החל לבסס את מצבו הכלכלי, כדי שלא יהיה למעמסה על הוריו. הוא הצטיין בקור רוח ובשלווה וגם ברגעים קשים שמר על שקט נפשי ועודד את הזולת. הוא השרה סביבו אווירה של ביטחון, רוגע ועליזות בזכות חוש ההומור המצוין שלו. מנעוריו גיבש לעצמו השקפת עולם, הביע את דיעותיו בכל תחום ונושא וגילה מעורבות בחיי החברה והמדינה. רם גויס לצה"ל במחצית פברואר 1962 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות הוכשר לשמש נהג טנק וסיים בהצלחה קורס מפקדי-טנקים. הוא נשלח לשרת בגדוד טנקים של חטיבת שריון 7. רם היה איש שריון מעולה, היה בקי במקצועו והכיר את תורת הלחימה של השריון. הוא היה חייל בעל אומץ לב ותעוזה, שניחן בקור רוח ובשקט נפשי. הוא היה מפקד מצטיין ושימש דוגמא ומופת לפקודיו ולחבריו ליחידה. בסוף יולי 1964 שוחרר רם מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון, עמה לחם בקרבות מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. לאחר השחרור נשא לאישה את חברתו סוזן והקים את ביתו לצד בית הוריו בכפר-אביב. הוא עבד כאזרח בצה"ל ושימש כבוחן רכב ביחידה של חיל חימוש. לאחר יום עבודה ארוך ומפרך, היה עובד בפיתוחו של המשק שהקים ואט-אט הביא לשגשוגו ולפריחתו. בשנת 1970 נולד בכורו אהוד. בשנים 1972-1973 עסק בהדרכת בני-נוער והיה רכז הנוער של המועצה המקומית "גדרות". לפני נפילתו החל לראות את פרי עמלו – בניית ביתו הגיעה לסיומה והפרדס שנטע החל להניב פירות, אך רם לא זכה ליהנות מביתו החדש ומפרי עמלו. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. רם לחם, כדרכו, בגבורה ובאומץ לב וניצב במשך כל הקרב חשוף בצריח המפקד. בקרב שניהלו כוחותינו נגד כוחות שריון סוריים ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), באזור תל-ג'וחאדר, נפגע רם ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגדרות. השאיר אחריו אישה ובן. בנו השני נולד לאחר נופלו ונקרא על שמו – רם, הורים ואחים. אביו של רם לא יכול לעמוד באסון הכבד של אבדן בנו ונפטר עשרה ימים אחרי נפילת בנו. לאחר נופלו הועלה רם לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "סמל רם ז"ל שרת ביחידת שריון, היה מפקד אהוב על צוותו ועל כל חיילי היחידה, ידע לטפח יחסי רעות, וחבריו לצוות היו חבריו גם מחוץ למסגרת הצבאית. כמפקד היה בעל אומץ רב ונכונות למלא כל משימה". חבריו ליחידה הוציאו לאור חוברת בשם "דפי קרב", לזכר חיילי היחידה שנפלו במערכה, ובה דברים על דמותו.