דיין, ראובן

בן משה ומרים. נולד בשנת תרצ"ה (1935) במרוקו. כשמלאה לו מחצית השנה עלתה המשפחה לארץ ולאחר שהייה קצרה בשער העלייה עברה המשפחה לגור בחיפה. בהגיעו לגיל הלימודים למד בבית הספר "כל ישראל חברים" וסיים בו את לימודיו. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" והצטרף לתנועת נוער בקיבוץ אייל. כאשר גויס לצה"ל באוגוסט 1953 פנה לנח"ל ואמר להשלים את השירות הסדיר במשק חקוק, שהתאחד לאחר מכן עם הגרעין במשק אייל. בגמרו את השירות הסדיר חזר למשק והיה בין הראשונים שביססו את קיום הנקודה כמשק ספר. היה פעיל בחיי החברה והתרבות ועסק ברוב העבודות שהביאו להתפתחות המשק. עם תקופת העזיבות שפקדה את המשק בשנת 1964, אחרי שחבריו ברובם עזבו, נאלץ גם ראובן לעזוב ועבר לגור בבית הוריו בחיפה. התחיל עובד באניות הקיבוץ המאוחד וחסך פרוטה לפרוטה. אחרי נישואיו הפסיק את עבודתו בים ורכש לו עסק עצמאי ובו ראה את עתיד המשפחה. היה נקרא למילואים ובפרוץ מלחמת ששת הימים נמצא בשירות זה. השתתף במלחמה ונלחם באומץ לב וביום א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), הוא היום החמישי לקרבות, נפל בדרדרה. הניח אשה ותינוק בן תשעה חודשים בערך. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. זכרו הועלה בחוברת "נחשוני הגולן" שגדודו הוציא לאור.