דיין, יעקב (יענקלה)

בן רבקה ומשה. נולד ביום ח' בכסלו תשכ"ז (21.11.1966) בתל אביב, בן בכור למשפחה בת ששה ילדים. כשהיה יענקלה בן שנתיים, עברה המשפחה להתגורר באשקלון. הוא למד בבית-הספר היסודי 'נוף-ים' באשקלון ובבית-הספר 'תגר' במגמה ריאלית ביולוגית. בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער 'מכבי הצעיר' ובהמשך עסק בהדרכה, והן בפעילות חברתית-התנדבותית-בקהילה. יענקלה אהב את הים, טייל בחיק הטבע ואף עסק בפעילויות ספורטיביות. בחודש ינואר 1985 גויס יענקלה לשירות חובה בצה"ל. הוא עבר טירונות והוצב בחיל-השלישות במסלול היעודי. הוא החל מסלולו בקורס מש"קי שלישות, המשיך לקורס קצינים בסיסי וסיים השלמה לקציני שלישות. בתום הכשרתו הבסיסית הוצב יענקלה לשרת בבית-הספר לצליחה, אחר-כך שימש כקצין כוח אדם, סדיר מילואים במקהנ"ר, הוצב לשרת כקשל"ח חטיבת טנקים וקיבל דרגת סגן. הוא הוצב לשרת בתפקיד קצין השלישות בבית-הספר להנדסה קרבית, תפקיד מורכב, שדרש ידע רב בכל נושאי השלישות, ובהמשך הועלה לדרגת סרן. בדו"ח חוות הדעת על קצינים נכתב כי יענקלה קצין מקצועי מאוד בתחומו, יעיל, אמין, מסור ושקדן. כמו כן נכתב כי הוא בעל פוטנציאל לקידום, קצין מצטיין, בעל אופק שירות ארוך. במקביל לתפקידיו רכש בהתמדה ידע נוסף: השתלמויות לקציני שלישות, תקשורת, מנהלה, נפגעים וגיוס. בתום תפקידו בבית-הספר להנדסה קרבית היה אמור לצאת ללימודים אקדמיים במסגרת הצבא, אך הוא ביכר את תפקיד הקשל"ח בחטיבה סדירה לוחמת, ודחה לימודיו עד לסיום תפקידו החדש. היה בשלבי מעבר מבית-הספר להנדסה קרבית לאוגדה, כאשר נפל ביום כ"ה באלול תשנ"ב (22.9.1992) בעת מילוי תפקידו. יענקלה נספה בתאונת דרכים, עת נסע לכנס משתחררי מפח"ש. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים – דורון, יוסי ואמיר, ושתי אחיות – קלי ואפרת. הוא הועלה לדרגת רב-סרן לאחר מותו. מתוך השיר "געגועים לאח" שכתב אחיו הצעיר, אמיר: "אוי אלי לא ידעתי שבאותה שבת זה יהיה / החיבוק האחרון ולא אומר לך יותר שלום / אוי אלי לו רק ידעתי היינו נצמדים / ולעולם לא היינו נפרדים זה מזה / אף ברגעים הקשים והמרים… / ואך השארת אחריך / כתם בלב מכריך שיישאר גם / לדורות הבאים כסמל לגבורה".