דורנשטראוך, משה-ישראל

משה, בן פרידה ואברהם, נולד ביום ג' בחשון תשט"ו (30.10.1954) ברמלה. הוא למד בבית-הספר היסודי "מענית", שם הצטיין כתלמיד חרוץ ונבון, שאהב את הלימודים והיה חביב על מוריו ועל חבריו. בתום הלימודים בבית-הספר היסודי החליט לצאת לעבוד והשתלם במקצוע ליטוש יהלומים. משה היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד ורכש לו שם חברים רבים. מטבעו היה אופטימי ועליז ומוכן תמיד לעזור לזולת. הוא היה בן מסור מאוד להוריו ודואג למשפחתו. בחברת ידידיו היה פעיל מאוד ונודע כיוזם, כמארגן וכמבצע של פעולות חברתיות שונות. גם במפעל היהלומים שם עבד, נודע משה כמופת לחריצות, למסירות ולאחריות בעבודה. חבריו מציינים שהיה שופע שמחת חיים וזו הדביקה את כל הסובבים אותו. משה גויס לצה"ל במחצית פברואר 1973 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות נשלח לאחת מיחידות הצנחנים באזור המרכז. הוא היה חייל מעולה ומפקדו בצבא שיבח אותו לפני חיילי היחידה על חריצותו, על מסירותו ועל אחריותו במילוי תפקידיו. לא היה מאושר ממנו שעה שהודיעו לו כי התקבל לחיל הצנחנים. להוריו ולחבריו נהג לספר על מסעות ואימונים, אך מעולם לא התלונן על קשיים. הוא שמר על קשר מכתבים עם הוריו ונהג לבלות בחברתם את כל החופשות שקיבל מן הצבא. במלחמת יום הכיפורים השתתף עם אנשי יחידתו בקרבות הבלימה והפריצה הקשים נגד המצרים באזור סיני. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), בקרב שהתחולל באזור "החווה הסינית", נפגע משה בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.