דורון-סידי, ליתיי

בן בת-שבע ובועז. נולד ביום כ"ט באלול תשמ"ב (16.9.1982) באשקלון. שמו המיוחד ניתן לו על שם צמח בר. ליתיי גדל והתחנך באשקלון וכבר בהיותו רך בשנים הביע את אהבתו לחי ולצומח. הוא למד בבתי הספר היסודיים "אילנות" ו"בית יחזקאל" והתגלה כתלמיד רגיש ובעל רגש אמנותי עמוק שאותו הביע בציור ובאיור. ליתיי המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים של בית הספר המקיף "עירוני א'" באשקלון והתנסה גם בחיים בפנימייה בבית-הספר החקלאי "כנות". משם חזר לאשקלון, לבית הספר התיכון המקיף "עירוני א'". אל בחינות הבגרות התייחס כאל עניין שולי, אך החליט להשלימן בכל זאת במסגרת פרטית, ונרשם ביוזמתו לשלוחת "תיכון תל-אביב" שבאשקלון. ליתיי ניחן בזיכרון מעולה שסייע לו להתגבר על הדיסלקציה בקריאה ובכתיבה שלקה בה. מי שלא הכירו מקרוב, לא היה מודע כלל לליקוי ולא יכול היה להבחין בו. ליתיי שלט בשפה האנגלית על בוריה וידע אותה ברמת שפת אם. אהבתו הגדולה ביותר הייתה המוזיקה – הוא הרבה לשמוע מוזיקת "היפ הופ" ומוזיקת ראפ שמרבית זמריה שחורים, האזין ב"דיסקמן" בכל עת ואף הנעים את קולו בשירה. נפשו של דורון יצאה לבעלי חיים – כלבים ואחרים, ותצלומיהם של כלביו "אולטי" ו"דינו" ליווהו בכל צעד ושעל. בסוף חודש מרס 2001 התגייס ליתיי לצה"ל, הוצב בחטיבת ה"צנחנים" והחל טירונות לקראת קורס מכי"ם שהיה מיועד לצאת אליו. על אף היותו בן יחיד שאף להיות לוחם והיה חדור מוטיבציה לשרת את המדינה כחייל קרבי. ליתיי היה נער יפה תואר וגבה קומה שאהב את החיים והיה מאושר לחיות אותם. חביב היה על כולם, מתחבר בקלות לכל מי שרק רצה ורכש חברים ומכרים מכל רחבי הארץ. תרומתו לחברה הייתה רבה ומשמעותית ויכולת הנתינה לחברים ולאוהביו – אין-סופית. ליתיי בלט בכל מקום שאליו הגיע והפגין נוכחות מרשימה. את אהבתו לאנשים, בעלי חיים או מוזיקה שחורה הביע ללא סייג ודאג להטמיעה בדרכו הייחודית בסביבתו ובקרב אוהביו. תכונותיו הייחודיות של ליתיי כמו גם הדרך שבה בחר להביע את עצמו, להתבלט בשטח ולהפגין את רגשותיו, משכו אליו רבים. הוא הרבה לבלות עם החברים שאהב באמת במקומות שבהם הושמעה המוזיקה השחורה, והפליא לחבב על אחרים את המוזיקה שאהב אם אך גילו ניצוץ של חיבה למוזיקה. ליתיי הקפיד להיראות טוב בכל מצב ובכל שעה משעות היממה. הוא הכיר בערך עצמו, ידע להשתולל ולבלות, רכש את חיבתם של אחרים וסחף אותם אחריו לשיגעונותיו… תמיד היה במרכז העניינים, ממקד את תשומת הלב אליו, ומחזיר אהבה וחום. ביום ה' באייר תשס"א (28.4.2001) נפל ליתיי בעת שירותו והוא בן שמונה-עשרה וחצי. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשקלון. במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה, סגן-אלוף ששון: "ליתיי התגייס לצה"ל לקורס מפקדי כיתות במערך גיבוי הלחימה והתבלט ברצינותו, הפגין משמעת עצמית ומוטיבציה גבוהה. ליתיי היה חייל חרוץ, מסור, מלא מרץ ושמחת חיים אשר הפגין יכולת גבוהה ורמה אישית ראויות לציון. … ננצור את זכרו והוא יהיה שמור עמנו לעד". כתבו בני משפחתו: "אדם מדהים ביופיו ועוד יותר באופיו, אוהב את כל מי שאי פעם הכיר ואוהב באמת מעטים מהם, אוהב לבלוט ולהפגין נוכחות בכל עת ומצב, דואג לעצמו, דואג תמיד לאהוביו, ולעתים אף יותר מלעצמו. צעיר לנצח!"