דומיניץ, ירחמיאל

בן מינה (שנפלה יחד עמו) וברוך. נולד ביום י' באייר תרפ"ג (26.4.1923) בעיר סלוצק ברוסיה הלבנה. בהיותו בן שנתיים וחצי עלתה המשפחה לארץ-ישראל והשתקעה תחילה בתל-אביב ולאחר כמה חודשים עברה לגור בעכו הערבית. האב מצא את פרנסתו בכריית זיפזיף בחוף הים ובמכירתו לצורכי בנייה בעמק יזרעאל. בפרוץ מאורעות תרפ"ט (1929) עזבה המשפחה להתיישבות בכפר גבתון, הסמוך לרחובות. ירחמיאל החל ללמוד בבית החינוך של זרם העובדים והצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר". בבית הספר הקנו לו את ערכי תנועת העבודה ואת חשיבותה של עבודת הכפיים בבניית הארץ. בשובו מבית-הספר, אחר יום לימודים ארוך, הצטרף לאביו ונתן יד עוזרת בכל עבודות המשק, בפרדס, בגן הירק, בלול וברפת. ירחמיאל היה תלמיד מצויין, ערני וחרוץ. התגלו בו נטיות ספרותיות והוא הרבה לכתוב סיפורים ושירים. אף מציור לא משך את ידו. בהגיעו לגיל 14 ולאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי נתקבל לעבודה בבית-החרושת "יפאורה" ולאחר שעות העבודה המשיך ללמוד בשיעורי ערב מטעם "הנוער העובד". בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף ירחמיאל ל"הגנה" בכפרו. הוא למד מורס ואיתות בדגלים וכך העביר קשר בין כפר גבתון לישובים הסמוכים, גבעת ברנר וקבוצת שילר. יחד עם חבריו בני הנוער בכפר, ערך ירחמיאל מסעות ברחבי הארץ והיה קרוב לאדמת הארץ אותה אהב בכל נפשו. בליל ט' באדר תרצ"ט (28.2.1939), נערכה התקפת פורעים על כפר גבתון. בבית משפחת דומיניץ, שהיה בשורת הבתים הקיצונית בכפר, לא הרחק משדות הכפר הערבי זרנוגה, היו אותה שעה האם מינה ושני האחים הקטנים עמנואל וחיים. האב ברוך והאחות הבכירה הדסה היו מאושפזים בבית-החולים "הדסה" בתל-אביב, ואילו ירחמיאל עמד על משמרתו בבית הציבורי שבכפר. הפורעים הצליחו לחדור לבית, הרגו את האם ואת האח עמנואל. את האח חיים חטפו. ירחמיאל שמע את היריות ואת הזעקות ומיהר להציל את בני משפחתו. הוא נאבק ברוצחים, היכה בהם בחמת זעם אך נורה ונפצע קשה בבטנו. כאשר הגיעה העזרה מצאו אותו מתבוסס בדמו ואת האח חיים מוטל מת ליד גדר הכפר. ירחמיאל הובהל לבית החולים "הדסה" ושם נאבק על חייו ארבע יממות. ירחמיאל נפטר ביום י"ג באדר תרצ"ט (4.3.1939), והובא למנוחת עולמים ליד אמו ואחיו בבית-העלמין ברחובות. דברים לזכרו נדפסו בעתונות התקופה. במלאת שנה לנופלו פרסם מושב גבתון חוברת לזכרו ולזכר אמו ואחיו ובה דברי אזכרה ורשימות חברים ומכרים. כן פורסמה רשימה לזכרם בחוברת "תלמים" כרך ב' שנת ת"ש.