דולז’נסקי, ד”ר ליאוניד

בן מרים והפרופ' יעקב דולז'נסקי (ציוני נלהב ברוסיה ומנתח נודע לשעבר בבתי-החולים בירושלים), נולד בחודש תשרי תרנ"ט (2.9.1898) בעיר ייקטרינוסלב, רוסיה ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1920. הוא סיים בית-ספר תיכון ואחר-כך למד רפואה באוניברסיטת ברלין. עוד לפני שסיים את חוק לימודיו בשנת 1926 התחיל לעבוד במכון הידוע על שם הקיסר וילהלם ועד מהרה התבלט כאיש-מדע וחוקר מחונן. בשנת 1928 הוזמן להקים מחלקה לחקר הפיסיולוגיה של התא במכון פסטר בפריז, ושם ביצע שורה של מחקרים במדע הרפואה. בשנת 1931 הוזמן על-ידי פרופ' רסלה, מאוניברסיטת ברלין, לארגן מעבדה לחקר תאים במכון הפתולוגי. במשך שנת 1934 עשה עבודת-מחקר במכון הביולוגי שבקופנהגן ובשנת 1935 חזר לארץ, השתקע בירושלים והתחיל את פרשת-חייו החשובה ביותר, כמנהל המחלקה לפתולוגיה במסגרת המעבדות לחקר הסרטן באוניברסיטה העברית, בהתחלה בבית נתן שטראוס והחל בשנת 1939 – בבית רנטוף בהר-הצופים. כשרונו הארגוני עמד לו בהקמת המחלקה וכל מי שביקר במעבדה ראה כי יד חרוצה דואגת לכל פרט מתוך דייקנות בלתי רגילה. בביצוע עבודתו המדעית הצטיין בתכונות של חוקר דייקן. מתוך מחשבה צלולה ובכשרון-ביקורת רב היה מתכנן את תוכנית המחקר שהעסיקה אותו. בהכנת תצלומים מדעיים גילה כישרון אמנותי רב ומלאכת הצילום שימשה לו גם עיסוק חביב בשעות הפנאי. אוסף צילומיו מעיד על יכולתו הרבה בשטח זה. כשהחלו ההכנות לקראת פתיחת הפקולטה לרפואה באוניברסיטה היה בין אלה שנרתמו למשימה בכל מאודם. בחזונו ראה בית-ספר לרפואה משוכלל ומודרני על הר-הצופים וגילה עניין רב בהכשרת הסטודנטים הצעירים החוקרים, שפנו אליו ומצאו אצלו אוזן קשבת והבנה גדולה. היה אדיב וטוב-לב ותמיד מוכן לעזרת הזולת. עם זאת, היה מבקר חריף, קפדן ולוחם בכל מה שפגע במצפונו הישר ובהשקפותיו היסודיות. מבוקר עד שעה מאוחרת בלילה בילה במעבדה ולא ידע חיים פרטיים. רק בשעה מאוחרת בלילה היה מתעמק בקריאת יצירה ספרותית יפה או בנגינה על פסנתר. ד"ר ליאוניד היה חבר ה"הגנה" משנת 1936. השתתף בשמירה במאורעות 1936-1939. בפרוץ מלחמת-העצמאות מילא תפקידי שמירה הגנתיים. ההפסקה בעבודות המעבדה בגלל המלחמה דיכאה את רוחו ובהיותו מנותק מבית-היצירה שלו – בית רנטוף בהר- הצופים – ניסה להתרכז בעבודה ספרותית. ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) עלה בשיירת הרופאים להר-הצופים. הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של יום 13.4.1948 יצאה שיירה להר הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה. השאיר אישה, ד"ר ורה דולז'נסקי ובת, רינה.